שאלה 1
1. כשל הריסון: כשל הריסון הוא בעיה המובנית בחוק כתחליף מוסר, ובבסיסו מצויה התלות המתקיימת בין תאגידים לממשלה. תאגידים עסקיים מסוגלים לדחוף את הממשלה והמחוקקים ליצור חוקים שיעניקו להם יתרון על פני מתחריהם, באופן הפוגע באופן לא הוגן בשוק החופשי, בתחרות ובטובת הצרכנים. במקרים כאלה, הנזק שנגרם מההתערבות הממשלתית הוא גבוה מהתועלת שלה (בע, 2013, 93).
בכתבה (כלכליסט, 6.7.2021) מתואר החוק החדש שעבר ברוסיה, ונחתם על ידי הנשיא ולדימיר פוטין, לפיו רק יצרניות רוסיות יכתבו את השם "שמפניה" על תוויות הבקבוקים שלהן, ולעומת זאת היצרניות הזרות חייבות להוסיף על התווית את המושג "יין נתזים". זה כולל יצרניות של שמפניה מקורית המיוצרת בחבל שמפיין שבצרפת, בעוד הקישור בין המושג "שמפניה" לחבל הארץ מהווה קונצנזוס בינלאומי ומוגן משפטית ב-120 מדינות. ברור כי החקיקה החדשה נועדה להיטיב עם היצרניות הרוסיות, ולפגוע ביצרניות הזרות.
שאלה 2
א. ישנן שתי צורות נפרדות של חשיבה בתחום המוסר ועסקים. הצורה הראשונה היא חשיבה מוסדית, אשר מבוססת על תחליפי המוסר שמטרתם להחליף את הצורך לשקול שיקולים מוסריים מודעים; הצורה השנייה היא חשיבה מוסרית, אשר מבוססת על המוסר עצמו, ומבקשת לשקול את עקרונות המוסר בפעולותיה של החברה העסקית (גבע, 2013, 154).
שאלה 3
ההחלטה בה נדון היא החלטתה של חברת אסם-נסטלה להציג תכנית רב-שנתית בתחום הקיימות, המציגה צעדים שהיא מתכננת לנקוט בשנים הקרובות בתחום איכות הסביבה (סיביליה, 2.6.2021). בין השאר, צעדים אלה כוללים: לעבור לשימוש בגז טבעי (צעד שכבר הוחל בו בחלק ממפעלי החברה, ויתבצע גם במפעלים נוספים) ולחסוך את פליטות גזי החממה ב-20 אחוז; צמצום למעלה מ-800 טון של חומרי אריזה עד 2025 – זאת באמצעות השקעה במחקר ופיתוח ושיתופי פעולה לייצור אריזות מחומרים מתכלים ומילוי חוזר של אריזות, צמצום השימוש באנרגיה ומים
