התיישנות מתוכננת (Planned obsolescence) הינה תופעה תעשייתית-צרכנית לפיה מוצרים מיוצרים מלכתחילה לפי משך חיים מוגבל והפיכתם למיושנים בתוך תקופת זמן קצרה מתוך כוונה לעודד צרכנים לרכוש מוצרים חדשים ומתקדמים יותר. על פניו יצירת מכשירים ומוצרים עמידים לאורך זמן איננה אינטרס תעשייתי, שכן תעשיות רבות מבססות חלק חשוב מפעילותן לא בהכרח על מכירת המוצרים כי אם על תיקונם, אספקת חלקי חילוף, ייצור מוצרים חדשים ויצירת אורח חיים מלאכותי מוגבל בכדי לעודד רכישה חדשה של מוצרים נוספים (Maitre‐Ekern, & Dalhammar, 2016). האסטרטגיה התאגידית של התיישנות מתוכננת אומנם משרתת את התאגיד – ובעיקר אם מדובר על תאגיד מונופול הנהנה מהיעדר מתחרים, אך אסטרטגיה זו יוצרת אתגרים מוסריים רבים כדוגמת פגיעה באיכות הסביבה ובהפצת פסולת אלקטרונית (Guiltinan, 2009; LeBel, 2016), ובפגיעה באמון וניצול הצרכנים בכך שהתאגיד יוצר בכוונה מוצרים בעלי אורח חיים מוגבל ולעיתים גם במחיר גבוה (MIAO, 2010). כלומר ניתן לזהות כי על פניו ישנה פגיעה בעקרונות מוסריים כמו תועלתנות ופגיעה בעיקרון החובות.
מאידך, צרכנים שאכן מודעים לתופעת ההתיישנות המתוכננת אינם בהכרח מגלים כעס, אלא לעיתים הם מקבלים בהבנה אורך חיים מוגבל של מוצר או אפילו מגלים התרגשות לקראת יציאת מוצר חדש; אולם חוסר שביעות הרצון לעיתים מתגבר במידה וישנן השלכות סביבתיות ברורות כמו ניצול משאבי הטבע ויצירת זיהום או כאשר אורך החיים של המוצר קצר במיוחד (Echegaray, 2016). טענה נוספת גורסת כי התיישנות מתוכננת יוצרת שוק משני של מוצרים ישנים והדבר מאפשר להפחית את מחירם של המוצרים הישנים, שעד לפני זמן קצר היו בקדמת הטכנולוגיה, ובכך להנגיש מוצרים שונים לצרכנים רבים יותר. עם זאת, אין בהכרח הוכחה לפיה הופעת מוצר חדש בשוק תוריד באופן מידי את מחיר המוצר הישן ובכך נוצרים מוצרים חדשים וישנים במחירים גבוהים (Saengchote, & Nakavachara, 2017).
מבוא
התיישנות מתוכננת – הגדרות, סיבות, והיקף המגמה
יתרונות וחסרונות ההתיישנות המתוכננת – צרכן ותאגיד
התיישנות מתוכננת, הפגיעה המוסרית וההתמודדות עמה
תועלתנות - צרכן ותאגיד
זכויות - צרכן ותאגיד
חובות - צרכן ותאגיד
סיכום
ביבליוגרפיה
