ההיבטים המוסריים של תעשיית המוצרים המזויפים

מוצרים מזויפים או מועתקים הינם מוצרים שאינם מיוצרים באישור בעל המוצר המקורי (מבחינת זכויות יוצרים) והמוצרים מיוצרים כסוג של חיקוי המוצר המקורי. יצור זה הינו חובק עולם וכלל המדינות והצרכנים בעולם חשופים בפני מוצרים מזויפים. הערכה היא כי בשנת 2016 מעל 71% מהייצור והמכירה של מוצרים מזויפים מקורו היה באסיה בדגש על סין. המסחר הבינלאומי של מוצרים מזויפים הסתכם באותה השנה ביותר מ-509 מיליארד דולר. מסחר זה אינו כולל מוצרים מזויפים ופיראטיים המיוצרים ונצרכים בייצור מקומי וכן נתון זה איננו כולל מוצרים מזויפים המופצים באמצעות האינטרנט (OECD/EUIPO, 2019, pp. 45-46). מתוך כך הערכה אחרת מדגישה כי  נכון לשנת 2019 היקף הסחר הכולל במוצרים מזויפים נאמד ב-4.5 טריליון דולר ברחבי העולם, כאשר ענף זיוף מוצרי היוקר מהווה בין 60-70% מכלל הזיופים (Wang, Lin & Choi, 2020, p. 2).

למרות כי במסגרת החקיקתית העולמית ישנה חקיקה האוסרת על יצור ומכירה של מוצרים מזויפים (OECD/EUIPO, 2016, pp. 69-71), צרכנים רבים ממשיכים לעסוק ברכישה של מוצרים מזויפים. הסיבה לכך היא כי לקוחות סבורים כי רכישה של מוצרים מזויפים לרוב תלווה בשלילת אחריות אישית - כלומר האחריות על העבירה היא לא של הצרכן כי אם של היצרן; שלילת הקורבן - כלומר, התחושה שהרכישה איננה פוגעת בכלכלה ולעיתים המעשה ניתפס כסוג של נקמה אישית של הצרכן נגד התאגידים הגדולים; וכן תחושה של הסכמה חברתית Koay, 2018, p. 498)).

מבוא

פרק ראשון - תעשיית זיוף מוצרים – נתונים, עובדות ופתרונות מוסדיים

השוק החופשי 

החוק

הסביבה החברתית

פרק שני - בעיות מוסריות של תופעת זיוף המוצרים – תועלתנות, צדק זכויות וחובות

עיקרון התועלתנות

עיקרון צדק

עיקרון הזכויות

עיקרון החובות

פרק שלישי - פתרון אפשרי לבעיית המוצרים המזויפים

הבעיות הכלליות בהתמודדות עם זיוף מוצרים

פתרון טכנולוגי 

פתרון חינוכי 

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה