הזכות לשאת נשק בארה"ב הינה חוקתית ונועדה להבטיח את חירותו של האזרח ואת הזכות להגנה עצמית. במרוצת השנים זכות זו הפכה להתחמשות אמריקנית מאסיבית שהתאפיינה ביותר מ-300 מיליון כלי נשק בידיים פרטיות לצד התפתחותם של תאגידים ושדולות רב עוצמתיות. תאגידי נשק והשדולה – איגוד הרובאים הלאומי בארה"ב, מעודדים את האמריקנים להתחמש בנשקים מגוונים במטרה להבטיח לכאורה את הזכות החוקתית לכל אזרח להגן על עצמו ועל חירותו, בעוד שהתאגידים נהנים מהכנסות כלכליות עצומות הנאמדות ב-14 מיליארד דולר בקירוב בכל שנה.
ריבוי הנשקים יוצר טרגדיות אנושיות קשות במיוחד שכוללות לפחות 30,000 הרוגים בכל שנה מנשק קל (בעקבות ירי מכוון, התאבדות או תאונת ירי) ואילו ההוצאות הכלכליות נאמדות ביותר מ-220 מיליארד דולר על תשלומי הוצאות בריאות, אובדן כושר עבודה, פגיעה ברכוש ועוד. כלומר ריבוי הנשקים יוצר בעיות חמורות של אלימות, רצח, התאבדויות, תאונות ירי, איבוד תחושת ביטחון, הוצאות כלכליות עצומות על בריאות נפגעי פעולות הירי, עליית מחירי ביטוחים, ופגיעה ברכוש כתוצאה מירי. הניסיון להתמודד עם השיווק האגרסיבי של תאגידי הנשק הינו מוגבל יחסית בעיקר משום שתאגידי הנשק מפעילים כוח צרכני ופוליטי משמעותי מול האזרח והמחוקק. לכן כדאי לבחון האם ראוי שחברות המוכרות נשק בארה"ב יפרסמו וישווקו לאזרחים נשק באופן אקטיבי?
מבוא
1. רקע
2. ניתוח באמצעות תחליפי מוסר
2.1 החוק כתחליף מוסר
2.2 השוק כתחליף מוסר
2.3 הסביבה החברתית כתחליף מוסר
3. ניתוח באמצעות עקרונות מוסר
3.1 תועלתנות
3.2 הסכמה החברתית
3.3 חובות
3.4 זכויות
4. כלים יישומיים
4.1 המודל הקלאסי
4.2 אחריות חברתית תאגידית
5. סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
