תחום החקירות הפרטיות הוא תחום שמוסדר בחוק. עם זאת, מעצם סוג העבודה של החוקר הפרטי, התחום הזה מעלה שאלות אתיות ומוסריות מורכבות, שלא תמיד אפשר למצוא להן תשובה ברורה. על מנת להשיג את מבוקשו החוקר הפרטי פועל בתחום האפור שבין המותר והאסור – גם מבחינה חוקית וגם מבחינת המוסר החברתי בכלל. במהלך הרגיל של העבודה שלו, החוקר עשוי להפעיל אמצעי מעקב שחודרים לפרטיות של אנשים אחרים. הוא עשוי לשקר ולהתחזות בפני אנשים אחרים כאדם שונה ממי שהוא באמת, על מנת להשיג מידע שאי אפשר להשיג ביושר מוחלט. בתחום העסקי, החוקר עשוי להשיג מידע על הפעולות של פירמות שונות, מידה שכפי שנראה בהמשך, עשוי להיות נכס חשוב של הפירמה, וההשגה שלו עשויה לפגוע בה באופן בלתי הוגן. חקירות פרטיות הן אמצעי שמשרת צורך חברתי – במקרים רבים אנשים רוצים להשיג מידע לגיטימי, ואין להם דרך אחרת לעשות זאת מלבד בעל מקצוע. אבל הצורך הזה עשוי להביא גם לפגיעה באזרחים שונים או בפירמות שונות.
העבודה של החוקרים הפרטיים היא לכן מטבעה עניין רגיש מאד. לפי דברי הקוד האתי לחוקרים הפרטיים, שנכתב בשיתוף עם המרכז הישראלי לאתיקה, "מקצוע החקירות הפרטיות הוא מקצוע רגיש ומורכב בהיותו משיק לתחומים שונים של זכויות האדם וערכי היסוד בחברה דמוקרטית ובכללם זכותו של האדם לשמירה על פרטיותו בהיבטיה השונים.
הקדמה
פרק 1 – תחליפי מוסר
פרק 2 – עקרונות מוסריים
פרק 3 – כלים ישומיים
סיכום
ביבליוגרפיה
