בחרתי לכתוב על נושא זה של פרטיות במקום העבודה, כי אני מאמינה שהטכנולוגיה כיום הופכת לזמינה יותר ויותר במקומות העבודה וקל יותר לעקוב אחרי העובדים. בנוסף, עובדים רבים במשרדים משתמשים במשאבים של המשרד לצרכיהם האישיים – אימיילים, פייסבוק, בלוגים, פורומים וכדומה. הטכנולוגיה מאפשרת למעסיק לעקוב אחרי העובד. במבט ראשוני, נראה כי במידה והמעסיק משתמש בכלי המעקב על מנת לאתר טעויות, למנוע הונאות וכדומה אז הפעילות הזו לגיטימית.
אך מה קורה אם המעסיק עושה זאת מסקרנות/מציצנות גרידא? או מנצל את כוחו על מנת להעיר לעובד חדשות לבקרים ולהנדס את התנהגותו? או במטרה לבקר את פרקי הזמן בהם העובדים יוצאים להפסקות קפה ולהתרעננות?
בעבודה זו אבקש לסקור נושאים אלו וללמוד על הבעיות המוסריות שלהם בהיבט העסקי.
שאלת המחקר היא: האם ראוי שמעסיקים יעקבו אחר העובדים שלהם?
על מנת לענות על שאלה זו, אתן את הרקע לתופעה – כמה נוהגים להשתמש בניטור במקום העבודה. מהו ניטור במקום העבודה, מהי פרטיות.
בהמשך נדון בתחליפי המוסר השונים - השוק כתחליף מוסר, החוק כתחליף מוסר, והארגון כתחליף מוסר – האם התחליפים יעילים? מדוע?
לאחר מכן, אקיים דיון מוסרי בנושא ע"פ גישת התועלתנות, גישת המידות הטובות וגישתו של קאנט, ואגיע למסקנה כי האיזון בין העובדים למעסיקים תלוי, בין השאר, בהקשר שבו נשאלת השאלה.
1. מבוא
2. רקע כללי
2.1 ניטור ומעקב אחרי עובדים
2.2 הסיבות בגינן מעסיקים מנטרים ועוקבים אחר עובדיהם
2.3 היקף התופעה
2.4 הדילמה המוסרית
3. דיון בתחליפי המוסר
3.1 השוק כתחליף מוסר
3.2 הארגון כתחליף מוסר
3.3 החוק כתחליף למוסר
4. דיון מוסרי
4.1 תועלתנות
4.1.1 תועלות
4.1.2 נזקים
4.2 קאנט
4.3 גישת המידות הטובות
4.4 גישת הצדק כהוגנות של ג'ון רולס
4.5 הליברטריאניזם של רוברט נוזיק
4.6 גישת בעלי העניין
5. סיכום
6. מסקנות
7. רשימת מקורות
