הטכנולוגיה מעצבת את העידן הנוכחי, וזה כולל גם ליצור שיטות חדשות עבור מעסיקים לעקוב אחרי עובדיהם. שיטות אלה מעלות דילמה מוסרית. סוגיה חשובה בה נדון בעבודה זו, הוא מעקב אלקטרוני. מעקב אלקטרוני מוגדר כפעולה של שימוש בתוכנה ובציוד אחר שעוקב או מקליט את קלטי ופלטי המידע, או שימוש אחר, של מחשבים, הכולל (אם כי לא מוגבל רק ל-) שליחה וקבלה של דואר אלקטרוני וכניסה לאתרי אינטרנט (). בשנים האחרונות, הייתה עלייה משמעותית במעקב האלקטרוני. 36 אחוזים מהמעסיקים מנטרים את התכנים של העובדים שלהם, ו- 52 אחוזים מהם מנטרים ביקורים באתרי אינטרנט (Cooper & Hecker, 2012).
מה לגבי האפשרות שיישום מעקב אלקטרוני כצורה של שליטה פוגעת בפרטיותם של העובדים? האם ארגונים מתייחסים בכלל לדילמה המוסרית הזאת?
עבודה זו מתכוונת להתייחס לדילמה המוסרית שמעלה סוגיית המעקב של מעסיקים אחרי עובדיהם במקום העבודה. שאלת המחקר של עבודה זו היא: האם מעקב אחריי העובדים נחשב כחדירה לפרטיות או שמירה על הארגון?
הפרק הבא יציג את הרקע הכללי לתופעה ואת הדילמה שהיא מעלה. בפרק זה נדון בהצדקות של המעסיקים להשתמש במעקב אחרי עובדיהם, ולאחר מכן בטיעונים מנקודת מבטם של העובדים כנגד השימוש במעקב. בפרק השלישי נבחן את התחליפים האפשריים למוסר- החוק, השוק והארגון כתחליפי מוסר. בפרק הרביעי ננהל דיון מוסרי לאור גישות פילוסופיות, בכדי לבחון האם השימוש שנעשה במעקב אחרי העובדים הוא מוסרי. הפרק החמישי הוא פרק הסיכום, בו אסכם את העבודה ומסקנותיה, ובו אנסה לענות על שאלת המחקר שהוצגה בפרק המבוא.
1. מבוא
2. רקע כללי
שיטות המשמשות את המעסיקים במעקב אחרי עובדיהם
ההצדקות המשמשות את המעסיקים במעקב אחרי עובדיהם
טיעוני העובדים כנגד מעקב
3. דיון בתחליפי המוסר
השוק החופשי כתחליף מוסר
החוק כתחליף מוסר
הארגון העסקי כתחליף מוסר
4. דיון מוסרי
תועלתנות
קאנט
5. סיכום
6. רשימת מקורות
