העסקה של ילדים ונוער (שמוגדרים לצורך העניין כילדים עד גיל 12, ונוער עד גיל 18) היא נושא שהנורמות לגביו השתנו מאד לאורך ההיסטוריה, ועדיין שונות ממקום למקום (Hindman&Smith, 1999). הנורמה המקובלת כיום במערב היא שעבודת ילדים היא אסורה כמעט תמיד, למעט מקרים יוצאי דופן שבהם העבודה היא מטבעה מתאימה לילדים בלבד (דוגמנות של בגדי ילדים לדוגמא), וגם אז יש לנקוט אמצעים מיוחדים על מנת למנוע ניצול של ילדים. עבודת נוער נחשבת גם היא פסולה, אם כי במקרה שלה יש חריגות מותרות רבות יותר. אבל ככלל, קיימת הסכמה שזוהי תופעה פסולה שיש למנוע. עם זאת, במדינות רבות אחרות בעולם הנורמות שונות מאד, כפי שגם היה במערב בעבר. במדינות מזרח-אסיה לדוגמא, מקובל הרבה יותר לשלב ילדים בעבודה, לדוגמא בחוות חקלאיות שבהם הם עוזרים למשפחות שלהם.
הבעיה מתעוררת כאשר תאגידים בינלאומיים, שהבסיס שלהם הוא במערב, ובמקרים רבים גם השווקים העיקריים שלהם נמצאים שם, פותחים מפעלים, או משתמשות בפירמות מקומיות כספקים למוצרים שונים שהם צריכות, במדינות עולם שלישי, שבהם קיימות עדיין נורמות עבודה שונות לגמרי לגבי עבודת ילדים. ואכן, במקרים רבים מתברר כי מפעלי הייצור במדינות האלו מעסיקות ילדים קטנים בקנה מידה רחב. כך גם בחקלאות שאחראים להספקה של חומרי גלם (ולדמן, 2019, סלע, 2020), וגם במפעלים שבהם מרכיבים מוצרים יקרים כמו אופנה, הנעלה וטכנולוגיה (הופרט, 2018).
מבוא
פרק 1 תחליפי מוסר
פרק 2 עקרונות המוסר
פרק 3 הקוד האתי
סיכום
ביבליוגרפיה
