הבעיה - חוק לימוד חובה (1949) קובע כי למדינה אחריות למתן חינוך חובה חינם לכל ילד מגיל 3 ועד 17. אולם חובה זו אינה קיימת לילדים מתחת לגיל 3. הורים רבים נאלצים להוציא סכומים גבוהים לצורך יציאה לעבודה ופתרון של מסגרת חינוכית לפעוטות עד גיל 3 לאחר סיום חופשת הלידה. מלבד ועדת טרכטנברג שמרחיבה את המעורבות הממשלתית בחינוך ילדים עד גיל 3 שהקצתה 1.2 מיליארד ₪ לצורך הרחבת הפעילות עדיין מעמד הביניים נאלץ לשלם אלפי ₪ על מנת לממן את שהות הילדים עד גיל 3 במסגרות חינוכיות שונות וזאת עקב ביקוש הולך וגדל למסגרות חינוכיות לילדים עד גיל 3 ולסבסוד שניתן לרוב למשפחות מועטות יכולת ולא למעמד הביניים שלא זוכות להיכלל בתוכניות אלו.
רקע –לפי רבינוביץ (2019), בשנת 2017 יש בישראל כ -542,300 ילדים בגיל הרך עד גיל 3. על פי ההלמ"ס בשנת 2018 נולדו 183,648 תינוקות המהווה עלייה של כ – 35% ביחס לשנת 2000 שבה נולדו 136,390 תינוקות. במקביל לעלייה בגידול בהולדת תינוקות מידי שנה חל גידול גם בשיעור השתתפות הנשים ושל אימהות לגיל הרך. בנוסף, התגברה המודעות לחשיבות החינוך לגיל הרך מבחינה קוגניטיבית, רגשית וחברתית. כתוצאה מנתונים אלו חל גידול ניכר במסגרות חינוכיות לילדים עד גיל 3. מסגרות אלו כוללים משפחתונים, מעונות יום, פעוטונים וגנים. כך בשנת תש"ע היו 1509 מעונות יום ו – 3,116 משפחתונים.
