יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל - סקירה

עבודה זו היא בנושא יתרות המט"ח של בנק ישראל. ליתרות המט"ח יש שני תפקידים עיקריים. הראשון הוא מצבור גיבוי למדינה לשעת חירום. התפקיד השני הוא איזון שער החליפין. ליתרת המט"ח קיימת גם מטרה משנית נוספת וזה ביסוס המעמד הכלכלי של מדינת ישראל בסביבה הכלכלית הבינלאומית (בנק ישראל, 2013).

חשיבות בחינת נושא זה טמונה בכך שליתרות המט"ח יש חשיבות עצומה בביסוס כלכלה יציבה בישראל. וזאת על ידי קנייה ומכירה של מט"ח בהתאם לצורך. זאת על מנת לאזן את שער החליפין כאשר קיימות תנועות חדות בשער החליפין שלא מאפשרות את קיום התנאים הבסיסים למשק יציב  (בנק ישראל, 2013). ולכן, מטרת עבודה זו הינה לבחון את כלי המדיניות המוניטרית ובפרט את תפקיד יתרת המט"ח במערך זה.

בעבודה זו נסקור תחילה את בנק ישראל ומטרותיו. לאחר מכן נעבור לסקור מה הוא יעד האינפלציה, הציפיות לאינפלציה ואיך הריבית הבינלאומית משפיעה על שוק ההון בארץ. לאחר מכן נבחן איך ובאיזה כלים בנק ישראל מנהל את המדיניות המוניטרית. נעבור לסקור את ההבדל בין שער חליפין קבוע לנייד ואיזה שער חליפין קיים בארץ. ונמשיך להגדרתם ותפקידם של יתרות המט"ח ונסקור מה מצב המטח בישראל כיום. נסיים עם סקירת המדיניות המוניטרית בישראל לפני תכנית הייצוב ואחריה.

בנק ישראל ומטרותיו:

בנק ישראל מוסד לראשונה בחוק בשנת 1954 ותפקידו לנהל את המדיניות המוניטרית של ישראל (בנק ישראל, 2013). קיימות שלוש מטרות מוצהרות לקיום בנק ישראל הקבועות בחוק.

1     מבוא

2     בנק ישראל ומטרותיו

3     יעד האינפלציה, הציפיות לאינפלציה וריבית בינלאומית

4     כלי מדיניות ואופן ההשפעה שלהם

5     שער חליפין קבוע, רצועת ניוד ושער חליפין נייד

6     יתרות המט"ח ומטרותיהן

7     יתרות המט"ח כיום

8     המדיניות המוניטרית של בנק ישראל עד תכנית הייצוב

9     תכנית הייצוב

        9.1      עיקרי תכנית הייצוב

        9.2      תוצאות תכנית הייצוב

10   המדיניות לאחר תכנית הייצוב

11        בביבליוגרפיה