ההיסטוריון הכלכלי החשוב דייויד לנדס כתב בסוף שנות התשעים של המאה ה-20 ספר מקיף מאד על ההיסטוריה הכלכלית של העולם, ספר שמסכם למעשה את כל הידע העצום שלו על הנושא.[1] שמו של הספר, "על עושרן ועוניין של האומות" הוא כמובן פראפראזה על ספרו הידוע של אדם סמית', "על עושרן של האומות", שנחשב למחקר היסוד של מדע הכלכלה המודרני. השם מעיד על מטרתו של הספר: להסביר, לאור כל הידוע לנו מההיסטוריה של עולם, מדוע אומות מסוימות הן עשירות ומדוע אחרות הן עניות. את הספר פותחים שני ציטוטים. הראשון הוא של תומס מאלתוס, שכתב לכלכלן דיוויד ריקרדו ב-1817: "הסיבות לעושרן ועוניין של האומות – זו המטרה הגדולה של כל מחקר בכלכלה פוליטית". הציטוט השני הוא הוא מאת הכלכלן זוכה פרס הנובל פול סמואלסון, מחשובי הכלכלנים במאה ה-20, שכתב ב-1976: "שום אור חדש לא נשפך על הסיבות לכך שארצות עניות הן עניות וארצות עשירות הן עשירות".
התשובה העיקרית שלנדס עצמו נותן לשאלה הזו הוא מהסוג שניתן לכנות "תרבותי", אבל זהו כאמור הסבר לשאלה הגדולה ביותר של ההיסטוריה הכלכלית, שאלה שהיא גדולה הרבה יותר מדי מכדי שיהיה אפשר לענות עליה אפילו בקצרה בעבודה מסוג זה. חשוב יותר לעבודה זו היא הדרך שבה הוא מפרק את השאלה הגדולה הזו לשאלות "קטנות" יותר (שגם הן גדולות מאד).
הקדמה
פרק 1 – מדע וטכנולוגיה
פרק 2 - ידע ותיעוש
פרק 3 - הון אנושי
סיכום
ביבליוגרפיה
