בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה של ירידה בשיעורי האבטלה. כך, לפי נתוני בנק ישראל, בדצמבר 2004, בין אזרחים בגילאים 25-64, היו 11% מובטלים, בעוד שבדצמבר 2016, אחוזר המובטלים היה 4.1%[1]. הגדלה בביקוש כוח אדם בשוק העבודה, עלולה להוביל לעלייה בשכר, היות ולמעסיקים קשה יותר לגייס עובדים למשרה ועליהם לשפר תנאי השכר.
כאשר בודקים, האם זה מה שהתרחש בפועל, ניתן לראות, כי שכר הממוצע במשק, רק בין השנים 2012-2017, עלה בכמעט 14.5%, מ-8,832 ₪ בינואר 2012, ל-10,112 ₪ בדצמבר 2016[2]. והיות, ובשנים האחרונות מדד מחירים לצרכן, היה נמוך או אפילו שלילי, מדד השכר הריאלי, עלה בדומה לשכר הנומינאלי. כך, בדצמבר 2016, שכר הריאלי של שכיר בסקטור עסקי, היה גבוה יותר ב 9.21%, ביחס לינואר 2012[3].
יחד עם זאת, עלייה בשכר וירידה בשיעורי אבטלה, מובילה לשאלה חשובה הנוגעת למהות השינויים. מצד אחד, חשוב להבין, איך השתנתה המציאות עבור אזרחים שונים, הרי ניתן לשאר שעבור בעלי הכנסה שונים, שינויים בשוק העבודה ובשכר, היו שונים. ומנגד, חשוב להבין, האם השינויים הללו הובילו גם לשינויים בצריכה של האזרח.
מבוא
רקע תיאורטי
שינויים בצריכת המזון כתוצאה מעלייה בהכנסות
חוק תועלת השולית הפוחתת
השערות ומטרת המחקר
מתודולוגיה
נתונים
משתנים
משתנה שינויים בהכנסה נטו ריאלית למשק בית פר נפש
משתנה שינויים בצריכה המזון למשק בית פר נפש
משתנה שינויים בצריכה ירקות ופירות למשק בית פר נפש
הליך
ממצאים
שלב ראשון – בחינת השערות על כלל המדגם
בחינת השערות שלב ראשון
שלב שני – בחינת השערות בהתאם לרמות הכנסה
בחינת השערות שלב ראשון
דיון ומסקנות
השפעת הכנסה על שינויים בצריכת המזון
השפעת הכנסה על שינויים בצריכת ירקות ופירות
סיכום ומסקנות
מגבלות העבודה
מקורות
