בעבודה זו מוצגת הבעיה שנוצרה עקב משבר הקורונה בכלכלה של ישראל ומדינות אחרות. בהמשך מוצגים פתרונות אפשריים לבעיה זו הן במישור הפרקטי על ידי מדיניות פיננסית-פיסקלית של ממשלות והן באמצעות מודלים כלכליים לחיזוי תוצאות של מדיניות זו.
במאמרו של יקי ברנס (גלובס, 16 פברואר 2020), אחד מהראשונים המוקדשים להשפעת וירוס הקורונה על כלכלת ישראל, המחבר מציין כי ההשפעה הזו עלולה להיות משמעותית. אחת מהסיבות היא התלות הגבוהה של הכלכלה הישראלית בכלכלת סין. היקף יצוא-יבוא עם סין עצום ומשפיע משמעותית על תקציב מדינת ישראל. עם תחילת המשבר גופים ממשלתיים ופיננסיים במדינות שונות מנסים להעריך את ההשפעה הצפויה של הקורונה על הכלכלה העולמית. החיזוי של השפעת המשבר על הכלכלה מבוססת על המודלים של המגפה האחרונה שבאה מסין - הסארס. המודלים חוזים כיצד גם הפעם תושפע הכלכלה העולמית והתקופה שתידרש לחזרה לצמיחה, על סמך אירועי הסארס. לפי תחזית קרן המטבע העולמית – פורסמה בחודש פברואר 2020, לא תושפע הצמיחה הגלובלית והמערכת הפיננסית בטווח הבינוני והארוך עקב הקורונה. עכשיו, בחודש מאי 2020 ברור כי התחזית הייתה אופטימית מדי. זה נכון גם לגבי התחזיות שנערכו על ישראל באותה התקופה – גם הן היו אופטימיות יותר מדי. כך, לפי ההערכה מפברואר 2020, ההשפעות על כלכלת ישראל היו עלולות לפגוע על הצמיחה בטווחי זמן בינוניים וארוכים. עכשיו אנו מבינים שהביטוי "לפגוע על הצמיחה" היה מתון יותר מדי.
