בעבודה ננתח ריצה (פעילות שוטפת) על בנקים, נדון בסיכוני הבנק (ריצה שגרתית, זעזועי נזילות, תגובת שרשרת כתוצאה מכך) ובנזקים שעלולים להיגרם (קריסה, חדלות פירעון), נבחן גישות שונות של בנקים (חדשנות פיננסית או כלכלה מסורתית או שילוב בין הגישות ) ולבסוף ננסה לאבחן מה בהתנהגות הבנק עלול לעורר משבר. נראה הוראות הפיקוח על הבנקים בארץ שנועדו למנוע משבר נזילות ולבסוף נבחן את גורמי משבר 2008 בבנקאות בארה"ב, שהשפיע על חלק גדול מהעולם.
על פי דוח והוראות המפקח על הבנקים (2014), בשנים האחרונות מודגשת חשיבות ניהולה הזהיר של הנזילות בבנקים והשלכותיה, ובעולם מקדישים לכך תשומת לב רבה. התפתחויות כמו תחרות גוברת בנושא גיוס פיקדונות, שינוי בהתנהלות וברצונות המפקידים, פעולות מימון חוץ מאזניות שלא משפיעות על האובליגו המאזני על ידי גופים חוץ בנקאים שמתחרים בבנקים, כמו גם טכנולוגיה פיננסית משופרת, השפיעו על מבנה המקורות הכספיים של הבנקים ועל דרכי ניהול הנזילות וסיכוניה. כל זה הוביל את ועדת באזל, הוועדה הבינלאומית לפיקוח על הבנקים , לנסח עקרונות לניהול בנקאי ולפיקוח תקין של הנזילות. מה שעומד מאחורי זה הוא העובדה כי בעיית נזילות בתאגיד בנקאי בודד יכולה לגרום להשפעות על כלל המערכת הבנקאית בכל המדינה. מכאן שניתוח צרכי נזילות לא יכול יוגבל לתאגיד בנקאי יחיד אלא יבדוק כיצד תרחישים שונים של התפתחות בעיות נזילות, כמו למשל מקרים בהם מצוקת הנזילות קשה מזו של הבנק עצמו. ההוראות בעולם ובמקביל בארץ מתייחסות למצב הנזילות במטבע המקומי: בשקלים (או מטבע מקומי של כל מדינה אחרת) ,במט"ח ובכל המטבעות בהם פועל התאגיד הבנקאי.
1.0מבוא
2.0 סקירת ספרות
2.1 חשיבות הנזילות והוראות ביצוע הנהוגות בארץ
2.2 נהלים בניהול סיכונים
2.3 מחקרים בסיכון אשראי
2.4 מודל גולדשטין-פאוזנר לשיווי משקל
2.5 מודלים אחרים
2.6 פשיטות רגל והשפעתן בשוק
2.7 הקפאות אשראי והשפעתן
2.8 משבר 2008
סיכום
ביבליוגרפיה
