סקר ספרות
במאמרו של שלום (2004) החוקר מציין כי בשנים האחרונות, כלומר בתחילת שנות ה-2000, הסוגיה הפנסיונית היא אחת מהמשמעותיות במדינות מערב רבות, כולל מדינת ישראל. חלק מהחוקרים אפילו טענו כי הסוגיה הזו הפכה לבעיה החשובה ביותר במדינות מערב, ובאצם לבעיה בין לאומית. משבר אקטוארי במדינות אלה מאיים על יציבות השווקים הפיננסיים בהן – הכלכלים, החברתית והפוליטית. ברוב מדינות מערב המשברים הפנסיוניים הדורשים רפורמות, התהוו בסוגיה של תכניות הפנסיה הממלכתיות. בשנות ה-80-90 היו נסיונות רבות של רפורמות פנסיוניות במדינות מערב – דנמרק, איטליה, צרפת, אבל הם לא הצליחו עקב אי התאמה בין הטבות פרישה לבין ההפרשות להטבות אלה. החוקר מנתח את הסיבות העיקריות למשברים פנסיוניים במדינות מערב בהקשר למשבר פנסיוני בישראל.
במאמרו של מסינג (2017) מצויין כי לאחר המשבר הפיננסי העולמי ב-2008-09 הממשלה בישראל נתנה הגנה לחוסכים שהגיעו לגיל הפרישה. בשנת 2007 החל תהליך חיוב בהפרשות לקרנות פנסיה לעובדים שכירים בישראל. החוקר טוען שבכך נעשתה הפגיעה באצמעות של הפרט ובחופש הבחירה שלו איך וכמה לחסוך לגמלה על חשבון ההכנסה שלו. החיסכון של השכירים היה נמוך ואמור היה להיפגע מההפסדים בשוק הפיננסי. החוקר טוען כי בעת משבר כלכלי הממשלה יכולה לתת רשת ביטחון לחוסכים כדי למנוע משיכת כספים לפני הגעה לגיל הפרישה.
במאמרו של Bonoli (2003) מצויין כי משנות ה-70 הייתה תנועה חסרת תקדים לעבר שילוב חזק יותר ויותר של השווקים הפיננסיים הבינלאומיים. זה התרחש במידה רבה עוד יותר במדינות מערב אירופה ובמיוחד בתוך האיחוד האירופי עם כינון חופש התנועה להון ואימוץ יורו כמטבע יחיד.
