1.1.עוני
עוני הוא תופעה חברתית רב-ממדית, ולכן בספרות המקצועית יש גישות שונות להגדרתה ולמדידתה[1]. מדידת העוני היא סוגיה מורכבת המקיפה מספר מדדים כלכליים, שינוי בסיס החישוב של מדד העוני עשוי לשנות את התמונה הכללית..
קו העוני הינו מדד כלכלי חברתי, אשר בוחן את רמת ההכנסה של משק הבית (משפחה) או הפרט. משק בית או פרט באוכלוסייה ייחשבו לעניים במידה וההכנסה הפנויה שלהם הינה נמוכה באופן קבוע מקו העוני. במצב זה ההכנסה הפנויה אינה מאפשרת לרכוש סל צריכה בסיסי.
הכנסה הפנויה הינה הכנסה אישית הנשארת בידי יחיד (או משפחה), לאחר שנוכו ממנה החבויות למס הכנסה ומסי חובה אחרים, וזו עומדת לרשותו לתצרוכת, לחיסכון ולהשקעה.[2]
קו העוני מהווה פרמטר כלכלי אשר באמצעותו ניתן לבחון את רמת החיים במדינה ולקבוע האם ההכנסה של משק הבית או הפרט מאפשרת קיום בסיסי או שהיא לא מספיקה לכך. מדד קו העוני הינו מדד יחסי. ככזה הוא משתנה מעת לעת בהתאם למגמות הכלכליות שמתפתחות, והוא יכול לעלות או לרדת. בנוסף, מדד זה שונה בהשוואה בין מדינות. קו העוני במדינות בהם רמת החיים גבוהה, גבוה יותר, בהשוואה למדינות בהם רמת החיים נמוכה.
רמת חיים הינו מדד אשר בוחן את הרווחה הכלכלית של האוכלוסייה או של משקי הבית בה, אשר נמדדת בכמות ובאיכות הסחורות והשירותים שהם יכולים להרשות לעצמם לצרוך. המרכיבים המרכזיים אשר עליהם מתבסס מדד רמת החיים הינם: רמת ההכנסה לנפש, התוצר המקומי הגולמי של המשק, תוחלת החיים ועוד.
1. עוני – רקע כללי
1.1. עוני
1.2. שיטות מדידה של העוני
2. ניתוח העוני בישראל
2.1. מדידת קו העוני בישראל
2.2. תמונת מצב העוני בישראל
2.3. מגמות בתחום העוני במאה ה-21
3. אמצעים לצמצום מימדי העוני
3.1 אתגרים בטיפול בעוני
3.2. המדיניות הנדרשת
4.סיכום
5. ביבליוגרפיה
