בעת קום המדינה בשנת 1948, עמדה בראשה מפלגת מפא"י אשר הונהגה על ידי עקרונות סוציאליסטיים והייתה מחויבת להקמת מדינת רווחה. בשנות ה-50 פקד את מדינת ישראל משבר חריף שסיכן את המשך קיומה הכלכלי, אך היציאה מהמיתון הביאה עמה צמיחה מהירה ועליה ברמת החיים. בסוף שנות ה50 החלו להתגבש גם הקבוצות העסקיות באמצעות רכישות, מיזוגים וכניסה לשווקים ותחומי פעילות חדשים; ואילו המיתון של שנות ה-60 היווה זרז להתגבשותן של הקבוצות העסקיות באמצעות מיזוגים ורכישות של תאגידים שנקלעו למשבר כלכלי (ממן, 2008: 131). האידאולוגיה והסולידריות המרקסיסטית שאפיינו את ישראל בעת הקמתה ובשנותיה הראשונות התחלפה ברטוריקה חלופית שסימל הקפיטליזם הליברלי.
בזמן המשבר המתמשך בו נמצא המשק הישראלי בשנות ה-60, האחים עופר משגשגים בשוק הספנות המקומי הודות לכח עבודה זר וזול ובהמשך אף מרחיבים את תחום פעולתם אל מעבר לגבולותיה של ישראל. לאחר תקופת המשבר, המשק הישראלי חזר לדפוסי צמיחה מהירה ומבטיחה ובשנת 1968 אף הוקמה "החברה לישראל" כדי לעודד השקעות זרות בארץ. בשנות ה-80 שר האוצר פנחס ספיר איגד ב"החברה לישראל" שותפות בעשרות נכסי מדינה, מענקים ממשלתיים והטבות מס ומכר אותם למליונר היהודי שאול אייזנברג (ממן, 2008: 142). זו הייתה ההפרטה הראשונה, כמו גם הגדולה והמשמעותית ביותר, בתולדות מדינת ישראל (רוזנטל ועבודי, 2008: 6:10).
