על אף שענף הקפה הינו ענף גלובאלי, וקפה הינו מצרך פופולארי בכל רחבי העולם ובמדינות מפותחות ומתפתחות אחת, ענף קמעונאות הקפה דווקא אינו ענף גלובאלי. מדוע זה המצב? לפי מודל הגלובליזציה של Yip (2001), פוטנציאל הגלובליזציה של ענף נמדד לפי ארבעה היבטים (דרייברים):
השוק – מהם המאפיינים המשותפים של הלקוחות? מהם מאפייני הלקוחות הגלובליים והערוצים הגלובליים? האם השוק ניתן להעברה בין מדינות? בענף קמעונאות הקפה, נושא המאפיינים המשותפים של הלקוחות הוא בעל חשיבות יתרה. אמנם קפה נצרך בכל רחבי העולם, אך בכל מדינה ובכל תרבות ישנם הרגלים וטקסים שונים הסובבים את צריכתו. יש הצורכים אותו בתחילת היום, יש השותים בסוף ארוחה ועוד. כמו כן, במדינות שונות גם טעמו של המשקה עצמו הוא שונה, אופן ההכנה אחר והתוספות אינו זהות. סטארבקס התגברו על סוגיה זו באמצעות הוספת משקאות ייחודיים לכל אזור, בנוסף לתפריט הקבוע שלהם, שאחיד בין הסניפים. כך למשל, ביפן ישנו משקה קפה וטירמיסו, בבריטניה מקיאטו קרם ברולה ובדרום קוריאה – משקה קפה עם שעועית אדומה.
העלויות – מהו מצב הכלכלה הגלובלית והמקומית במדינות השונות? מהי עקומת הניסיון? עלויות הייצור והיבוא? מהו מחזור חיי המוצר? בענף הקפה יש חלוקה בין המדינות המייצרות למדינות הצורכות. מרבית הייצור מתרחש במדינות דרום אמריקה ואפריקה, כאשר מרבית המדינות הצורכות צמאות למוצרים נוספים.
