א.
הכתבה עוסקת בנושא של מונופול המחירים של רשתות הפארם ומבקשת להסביר מדוע אין גמישות רבה יותר במחירים של המוצרים של רשתות אלו. הטענה המרכזית של הכתבה היא כי ישראל נחשבת למובילה בעולם בנושא של מוצרי הטואלט אשר אותם מפיצות רשתות הפארם אולם המחירים גבוהים מאוד ביחס לשאר העולם. במהלך הכתבה גואטה מראה באמצעות ביקור של משפחה שהם צריכים להוציא כספים רבים על מוצרי יסוד של טיפול בילדים. הוא מסביר כי הסיבה לכך היא ריכוזיות היבואנים. כך למשל הוא מראה כי שוק התמרוקים בישראל מגלגל 8 מיליארד שקלים בשנה. סופר פארם אשר נמצאת בשליטה של ליאון קופלר נחשבת למונופול בשוק זה( שולטת על 5 מיליארד שקלים בשנה). לצידה קיימות גם החברות "בי" ו "גוד פארם" אשר מתקשות לתפוס נתח משמעותי בשוק זה. גואטה מסביר כי מבחינת מותגים השוק נשלט על ידי 3 יבואניות עיקריות: שסטוביץ דיפלומנט ויוניליוור שמביאות לכך שהתחרות היא מעטה מאוד. כדי להוכיח זאת הוא מראה כי רשת סופר פארם בפולין מציגה מחירים קטנים בהרבה מאשר המחירים אותה היא מוכרת בישראל. ההסבר אותו מציגה סופר פארם בנוגע להבדלים במחירים הוא כי כוח האדם הוא זול יותר בפולין וכי הספקים הבין לאומיים מוכרים להם בפולין במחיר נמוך יותר מאחר ואין תחרות רבה בארץ בשל גודלה הקטן יחסית לפולין.
אחת מהנחות היסוד בכלכלה היא שיש צורך להתמודד עם המחסור שהוא גורם אימננטי בכלכלה העולמית. המשאבים הקיימים עבור כל מדינה הם מוגבלים והמדינה צריכה להתייחס לכך כאשר היא מחשבת את הכלכלה שלה.
