מבוא
שחיקה בעבודה הוא מצב בו העובד חש תשישות פיזית ונפשית כתוצאה מחייו המקצועיים (Swider & Zimmerman, 2010). על פי מחקרים, תחושת שחיקה בעבודה נפוצה מאוד באוכלוסייה וחוצה מגזרים, תחומי עיסוק ומידות שכר (Bakker, et. Al., 2014). ניתן לומר כי רובנו נחווה תחושת שחיקה בעבודה בשלב זה או אחר, אך עדיין, נשאלת השאלה- האם ישנם משתנים אשר יוכלו להשפיע, לטובה או לרעה, על עוצמת תחושת השחיקה או על משך הזמן שלה? או שמא ישנה דרך לדחות או לבטל את הופעתה? משתנים רבים נחקרו בהקשר זה, וביניהם סוג המשרה, התפיסות הניהוליות במקום העבודה, מערכת היחסים עם שאר העובדים, רמת האוטונומיה במקום העבודה ומשתנים נוספים. משתנה נוסף שנחקר בהקשר זה הוא היקף המשרה. משרה חלקית היא משרה המאופיינת בפחות מ-35 שעות עבודה בשבוע (McDonald, et. Al., 2009). אך, מחקרים מצאו שמעבר לכמות שעות העבודה, ישנם הבדלים נוספים בין משרה מלאה למשרה חלקית, כמו למשל עומס המטלות המוטלות על העובד, היקף ההכשרה שהעובד מקבל, רמת הפוטנציאל להתקדם בארגון או לקבל העלאה בשכר (McDonald, et. Al., 2009, Iseke, 2014). בכל המשתנים הנ"ל, נמצא כי ידו של העובד במשרה מלאה על העליונה, וכי מי שעובד במשרה חלקית נהנה מפחות הטבות, אופציות קידום וחש יותר עומס בעבודה. מטרת עבודה זו היא לבחון את הקשר בין עבודה בהיקף משרה חלקי לבין תחושת השחיקה בעבודה.
