מיקור חוץ מהווה פעילות עסקית יישומית בארגונים רבים. ההחלטה בין שימוש במיקור פנים, כלומר ייצור הסחורות או השירותים בתוך הארגון לבין הוצאתם לשירותי מיקור חוץ מעוגנת במשתנים שונים המתייחסים לסחורות ולשירותים עצמם, לעלויות והרווחים, להיבטים ארגוניים, ניהוליים ועוד.
כלכלת עלות עסקה- Transaction cost economics- TCE עוסקת בהתלבטות שבין מיקור חוץ למיקור פנים. לפי המודל, לעסקאות יש שלושה מאפיינים קריטיים: ייחודיות הנכס, תדירות ואי וודאות על בסיסם מתקבלת החלטת הכדאיות להפעלת של מיקור חוץ (גרי ונוימן, 2006).
לצד השיקולים הרבים רבות גם ההשפעות של מיקור החוץ ואלה באות לידי ביטוי בהיבטים שונים. מטרת עבודה זו היא לבחון את השפעותיו השונות של מיקור החוץ על הארגון ובפרט על העובדים. באמצעות סקירה ספרותית ותשאול של עובדים בארגון גדול אנסה לאתר את ההשפעות המרכזיות שיש לשימוש בשירותי מיקור חוץ על העובדים.
עבודה זו בחרתי לעשות על תאגיד בין לאומי בו עבדתי בעברי כמנהלת משאבי אנוש. היות ומדובר בארגון בו עבדתי ועל מנת לשמור על אובייקטיביות ככל הניתן, במהלך העבודה אציג את האגון בשם בדוי- MC. אני סבורה שלאור היכרותי עם הארגון אוכל לבחון את הסוגיה אותה אפרוט במשך מנקודת מבט רעננה ללא השפעת משתנים מתערבים.
עם כנסתי לתפקיד למדתי את התרבות הארגונית ככל הניתן, ספגתי וניסיתי להיטמע בה. אחד הדברים שנגלו לי היה זה שיעור תחלופת עובדים גבוה באופן חריג, כאשר נכנסתי לעובי הקורה "חשכו עיניי", נחשפתי לבידול משווע ומידור בין עובדי חברה לעובדי מיקור חוץ בצורה דיכוטומית חסרת תקנה. כמנהלת משאבי אנוש המניע המשפטי היה לי ברור, חשש מחשיפה לתביעות בשל יחסי עובד מעביד.
