על פי בן ישראל (2002), שוק העבודה השתנה במחצית השנייה של המאה ה – 20 בעקבות שינויים כלכליים וחברתיים בארצות המערב ושינויים פוליטיים בברית המועצות לשעבר. שינויים אלו התבטאו בצורה של משברים כלכליים, אבטלה צומחת, אינפלציה, שינויים טכנולוגיים וגלובליזציה של שוק העבודה. גורמים אלו השפיעו במידה רבה על מאפייני סכסוכי העבודה.
בעבר, סכסוכי העבודה היו מושתתים על החלטה משותפת של העובדים במפעל הנובעת ממצוקה משותפת של תנאי עבודה הירודים וניצול העובדים. כיום, שוק העבודה השתנה גם מבחינת סיווג ההגדרה של העובדים, הכוללים, סוגים שונים של עובדים הנבדלים בתנאי העבודה וכן כוללים עובדים, בחלק מתחומי העיסוק, שאינם נפגשים עם חבריהם לעבודה באופן יומיומי. בנוסף, שוק העבודה השתנה גם במבנה שוק העבודה הכולל תחומי תעסוקה שאינם תחרותיים כגון: מתן שירותים וכד' וכן תחומי תעסוקה חיוניים המונעים מעובדיהם את יכולת ההתאגדות לצורך סכסוך עבודה. כל השינויים בשוק התעסוקה גרמו לשינויים באופי סכסוכי העבודה שאינם נובעים עוד מקבוצת עובדים אחידה הנלחמת למען מטרה משותפת.
שינוי נוסף באופי סכסוך העבודה נובע מהצדדים המעורבים בסכסוך העבודה. אם בעבר, סכסוך העבודה כלל את המעביד והעובדים בלבד כאשר המעביד שלט על ההחלטה אם להיענות לדרישות העובדים ואם המעביד לא נענה לדרישותיהם אזי רק המעביד היה נפגע מההשלכות של סכסוך העבודה. כיום, סכסוך העבודה כולל גם צדדים רבים שאינם קשורים ישירות למעביד והעובדים.
1. מבוא
2. סכסוך העבודה והמנגנונים הקיימים בישראל לצורך יישובם
3. מהות הגישור ותפקידיו
4. אפקטיביות הגישור ככלי לפתרון סכסוכי עבודה בישראל
5. סיכום ומסקנות
6. רשימה ביבליוגרפית
