מנהיגות נתפסת ככישרון, כזה הנרכש או כזה המולד, אשר יש בו אשר להוביל קבוצה של אנשים, החותרים אחרי מטרה משותפת, וסרים למרותו בכך שהם עושים את המוטל עליהם בהתאם לרוח וחזון המנהיג, ועל פי הוראותיו ובקשותיו. לאורך ההיסטוריה, התפרסמו מנהיגים במישור הפוליטי אשר הצליחו להוביל את מדינתם אל החזון אותו המנהיג ראה לנגד עיניו, בין אם היה זה חזון חיובי שהוביל לשגשוג ופריחה, ובין היה זה חזון אפל, אשר הוביל לאבדות רבות בנפש, ואף עוני ופחד (Gumusluoglu & Ilsev, 2009).
בעשורים האחרונים, מנהיגות הפכה להיות מושג בעל משמעות גדולה מאד גם בקרב ארגונים, אשר בניגוד לעבר, אשר ראו באדם בתור כוח אדם ומשאב. כיום, רואים בו כיותר מכך, וכי לעובד הבודד יש יכולת לעצב מחדש את סביבת הארגון, להוביל עובדים רבים אל עבר שינוי נדרש לטובת הישרדותו של הארגון, ואף יצירת שינויים משמעותיים (Michaelis, Stegmaier & Sonntag, 2010). שינויים אלו, יאפשרו את שיפורם של פיתוח מוצרים חדשים וחדשניים, או פיתוחם של תהליכים ארגוניים הנדרשים לריענון כדי להתמודד עם כוחות השוק הקיימים ואף ליצור יתרון תחרותי עליהם (Anning-Dorson, 2018).
תפיסות אלו, נובעות בעיקר מתוך התמורות העצומות החלות בחברה המערבית כולה, אשר מובילה להתפתחויות בתחומים שונים בקצב מהיר מאי פעם, התובעים מהארגונים לדעת אף הם כיצד להשתנות ולהסתגל בצורה מהירה לשינויי השוק, וכך לשרוד בתוכו (Kang, Solomon & Choi, 2015).
מבוא
1. מנהיגות ומנהיגות מעצבת
1.1 הגדרה של מנהיגות
1.2 מנהיגות מעצבת
1.3 בין מנהיגות מעצבת לסגנונות אחרים
2. חדשנות וחדשנות ארגונית
2.1 הגדרה של חדשנות
2.2 סוגים של חדשנות ארגונית וחשיבותם לארגון
3. הקשר בין מנהיגות לחדשנות
3.1 בין חדשנות ליצירתיות
3.2 חשיבות הידע בקשר בין מנהיגות לחדשנות
4. סיכום
4.1 תרומת וסיכום המחקר
4.2 מסקנות אופרטיביות ומחקריות
5. מקורות
