שיטת הניתוח האיכותנית אופיינית למקצועות מדעי הרוח והחברה, ביניהם – סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, מדעי ההתנהגות, סיעוד, עבודה סוציאלית, חינוך, קרימינולוגיה ועוד. בשונה מעקרונות הניתוח הכמותי, ניתוח הנתונים במחקר האיכותני אינו יוצא מתוך השערות מחקר / הנחות יסוד מוקדמות. בנוסף, להבדיל מניתוח נתונים כמותי, המתבסס על גישה פוזיטיבית לחקר נתונים מספריים, הניתוח האיכותני מותיר מקום רב יותר לפרשנות סובייקטיבית של החוקר ומתמקד [לרוב] בניתוח מידע מילולי.
מאגר העבודות של אתר גרייד מכיל בתוכו כמות עצומה של עבודות איכותניות במגוון תחומי מחקר. ניתן לבצע חיפוש במאגר העבודות בהתאם לפרמטרים שונים כגון: סוג עבודה, סוג מחקר, קורס, תגיות, שנים, היקף מילים וכדומה - ולקבל עבודה מדוייקת עבור הנושא שנבחר.
המחקר האיכותני כולל ארבע שיטות מרכזיות לאיסוף נתונים:
(1) ראיונות עומק : שיטה זו של איסוף נתונים נחלקת לשלושה סוגים מרכזיים : (א) ראיונות עומק מובנים - מתבססים על רשימה קשיחה של שאלות אשר הוכנו מראש על ידי החוקר. במהלך הראיון החוקר יהיה נאמן לניסוח המדויק של השאלות ולסדר הופעתן. (ב) ראיונות עומק מובנים למחצה – החוקר אומנם מגיע לראיון עם רשימה של שאלות, בכל אופן, בשיטה זו, הוא מאפשר לראיון להתפתח בהתאם לדינמיקה עם המרואיין. החוקר אינו מחוייב לאופן הניסוח ולסדר השאלות ובאפשרותו לשאול שאלות נוספות. (ג) ראיונות פתוחים – בשיטה זו החוקר אינו מכין מראש רשימה של שאלות. הראיון מתחיל בשאלה כללית ומתפתח בהתאם לדינמיקה בין המראיין למרואיין.
(2) תצפיות : שיטה זו לאיסוף נתונים נחלקת אף היא לשלושה סוגים: (א) תצפית טהורה - משתתפי המחקר לא מודעים לכך שהחוקר עורך עליהם תצפית. החוקר פסיבי, הוא אינו משתתף ואינו מעורב במתרחש. (ב) תצפית משתתפת - בתצפית מסוג זה החוקר מהווה חלק בלתי נפרד מהסביבה הנחקרת ונטמע בתוכה. בהתאמה לכך, משתתפי המחקר מודעים לכך שהחוקר עורך עליהם תצפית. (ג) תצפית גישוש - מדובר בתצפית ראשונית על נושא מחקר חדש אשר עדיין לא נחקר, לדוגמא – תצפית על זן לא מוכר של בע"ח; תיעוד מחלה נדירה; מפגש עם שבט לא מוכר וכדומה.
(3) קבוצות מיקוד : שיטה זו מתבססת על כינוס של קבוצת משתתפים לדיון בנושא מסוים. הדיון נערך באופן פתוח כאשר מנחה הקבוצה מעודד את המשתתפים לקחת חלק פעיל ולהביע את דעתם. קבוצת המיקוד מאפשרת לחוקר לדלות מידע ולהפיק תובנות מאופן ההתנהגות ומדברי המשתתפים. ישנן גישות הדוגלות בכינוס קבוצות קטנות יחסית של 6-8 משתתפים. גישות אחרות דוגלות בכינוס מספר רב יותר של 15 משתתפים לכל היותר.
(4) טקסטים ארכיוניים : בשיטה זו נתוני המחקר מתבססים על איסוף טקסטים המופיעים בקטעי עיתונות; פורומים מקוונים; אתרי חדשות ברשת האינטרנט; כתבים היסטוריים וכדומה.
ניתוח הנתונים במחקר האיכותני הינו תהליך של סידור והבניית מידע לצורך פרשנותו והבנת משמעויות הנגזרות ממנו. להלן נציג עבורכם 4 שיטות מרכזיות לניתוח נתונים במחקר האיכותני:
(1) ניתוח תמטי : בשיטה זו ניתוח הנתונים מתבסס על איתור מוטיבים ודפוסים מרכזיים אשר נוטים לחזור על עצמם בנתוני המחקר. תהליך הניתוח מתבצע באמצעות זיהוי קווי דמיון ושוני בין נתוני המחקר השונים, מהם החוקר מחלק את המוטיבים החוזרים לתמות מרכזיות וקטגוריות משנה. חלוקת המוטיבים לתמות וקטגוריות משנה הינה למעשה ממצאי המחקר.
(2) ניתוח נרטיבי : בשיטה זו ניתוח הנתונים מתבסס על הקשבה לסיפוריהם של משתתפי המחקר וניסיון לפרש את משמעותם. סיפורים משמשים כאמצעי לחוש ולהבין את העולם, ולכן, מספקים תובנות לגבי האופן בו אנשים מתמודדים, חווים ומפרשים את המציאות. לדוגמה, ניתוח נרטיבי של סיפוריהם של אסירים עשוי ללמד את החוקר על האופן בו אסירים מצדיקים את מעשיהם הפליליים, תופסים את העולם ואת מערכת אכיפת החוק.
(3) ניתוח שיח : בשיטה זו ניתוח הנתונים מתבסס על ניתוח שפתי בקונטקסט חברתי-תרבותי. החוקר ינתח את שפת המשתתפים, כפי שהיא באה לביטוי בשיחות מוקלטות; בראיונות טלויזיוניים, בהרצאות ונאומים וכדומה, תוך התחשבות בתרבות בה השיח מתנהל. על מנת להבין לעומק את המשמעויות העומדות מאחורי השפה, ישנה חשיבות בבחינה הנורמות החברתיות, התרבות וההיסטוריה של המשתתפים המעורבים בשיח. ניתוח שיח תורם לזיהוי האופן שבו תרבות, היסטוריה ויחסי כוחות בחברה משפיעים על האופן בו אנשים מדברים ותופסים את המציאות.
(4) ניתוח נושאי : בשיטת זו ניתוח הנתונים מתבסס על נתונים כמותיים, זאת למרות שמדובר במתודולוגיית מחקר איכותנית. בניתוח הנושאי החוקר יבחן מגמות ודפוסים, למשל, באמצעות בחינת שכיחות הופעתם של מונחים/מושגים/רעיונות/אובייקטים בנתוני המחקר. למשל, ניתוח נושאי העוסק ברשתות חברתיות עשוי למנות את מספר הפעמים שהופיעו המילים "פייסבוק"; טוויטר; אינסטגרם ולינקדאין בפורומים וצ'אטים מקוונים.
ניתוח נתונים איכותני מאפשר לחקור תופעות לעומקן. באמצעות המחקר האיכותני ניתן להבין ולפרש סוגיות מעורפלות אותן לא ניתן להבין באופן ישיר ממצאיהם של מחקרים כמותיים [זיהוי הבדלים או קשרים מובהקים לאו דווקא מסייע להבין את הסיבות העומדות מאחורי ההבדלים].
יתרה מכך, ניתוח איכותי מאפשר לחקור תופעות חדשות, לגביהן קיים מידע מצומצם [אם בכלל] בספרות המחקרית. זאת בשונה מהמחקר הכמותי, אשר על פי רוב, בוחן השערות מחקר אשר מתבססות על ספרות אמפירית ותיאורטית קודמת בתחום התוכן הנחקר.
לצד היתרונות, הניתוח האיכות טומן בחובו גם מספר מגבלות. למשל, ניתוח הנתונים במחקרים איכותניים, על פי רוב, מתבסס על מדגם קטן של משתתפים ודגימתם בשיטה לא התסברותית. היבטים אלו מגבילים את תוקפם החיצוני של ממצאי המחקר.
חיסרון נוסף של שיטת הניתוח האיכותנית בא לביטוי בהטיות הנובעות מפרשנות אישית של החוקר. בשונה מהמחקר הכמותי, המחקר האיכותני נותן מקום רב יותר לפרשנותו הסובייקטיבית. פרשנותם של חוקרים, כמו כל בני האדם, חשופה להשפעה של אידיאולוגיה פוליטית, תפיסות ואמונות אישיות, נורמות חברתיות וכד'. היבטים אלו עשויים להשפיע על אופן ניתוח הנתונים וצורת פרשנותם.
ניתוח נתונים במחקר האיכותני שונה באופן מהותי בהשוואה לניתוח נתונים במחקר הכמותי. שיטת המחקר האיכותנית מתאימה בעיקר במצבים בהם החוקר מבקש לחקור תופעה חדשה, אשר זכתה להתייחסות דלה יחסית בספרות המחקרית. יתרה מכך, לעיתים ניתוח איכותני משמש כניתוח משלים לניתוח נתונים כמותי, לצורך הבנה עמוקה יותר של הסיבות העומדות מאחורי ממצאי המחקרים.
אנו משוכנעים כי המידע במאמר זה יסייע לכם ליישם ניתוח נתונים איכותי במתודולוגיית המחקר האיכותני!
צריכים עזרה במציאת העבודה המדוייקת עבורכם? צרו קשר עוד היום במייל או באמצעות טופס צור קשר.
