בשונה מפרק המבוא, בעוד שהתקציר מופיע בראש עבודת הסמינריון, חובה לכתוב אותו אחרון רק אחרי שהשלמתם את כתיבת פרק הדיון. זו כבר לא לא המלצה - פשוט אין דרך אחרת. בטח שלא בתחילת העבודה.
שימו לב! לא לחינם פרק זה מכונה "תקציר"! פרק זה צריך לכלול בין 200-300 מילים לכל היותר. זו ככל הנראה הסיבה לכך שהתקציר הינו הפרק היחידי בעבודת הסמינריון בו אין לכתוב הפניות למקורות אקדמיים.
* סיכום אינטגרטיבי קצר של כלל הנושאים המרכזיים בעבודת הסמינריון.
* לאפשר לקורא לבחון האם המאמר רלוונטי עבורו תוך השקעה קצרה של זמן [האם כדאי לי, או לא כדאי לי, לקרוא את המאמר כולו?].
* קבלת רושם מהיר לגבי תוצאות המחקר. באמצעות התקציר סטודנטים וחוקרים מקבלים רושם מהיר האם ממצאי המחקר תומכים או סותרים את התזה המחקרית שלהם.
* מתודולוגיית המחקר : תיאור קצר של משתתפי המחקר [מספר המשתתפים, מאפיינים ייחודיים, מספר נשים וגברים וכד'], שיטת דגימת המשתתפים [דגימת נוחות; דגימת מכסה; דגימת שכבות; דגימת אשכולות; דגימה מקרית פשוטה; דגימה שיטתית וכד'], תיאור כלי המחקר [אופן איסוף הנתונים – שאלונים/ קובץ נתונים שניוני/ תצפיות/ ראיונות/ קבוצות מיקוד וכד'] ושיטת ניתוח הנתונים [מתודולוגיה כמותית / איכותנית].
* תוצאות המחקר : סיכום ממצאי המחקר המרכזיים, תוך ציון האם הממצאים איששו או הפריכו את השערות המחקר.
* דיון : (א) הצגת המסקנות שניתן להפיק לאור ממצאי המחקר. (ב) תיאור ממוקד של התרומה היישומית, התיאורטית והמחקרית של המחקר לשדה הספרות. (ג) הצגה קצרה של מגבלות המחקר.
ניתן למצוא דוגמאות רבות לתקציר וחלקים כתובים באמצעות מאגר העבודות החינמיות שמציע אתר Grade. כל אחד יכול למצוא באמצעות מנוע החיפוש המשוכלל את החלק הרלוונטי עבורו.
מחקרים קודמים רבים כבר עסקו בבחינת הקשר בין שחיקה לבין כוונות עזיבה של עובדים את מקום עבודתם. יחד עם זאת, מחקרים בתחום תוכן זה לא בחנו האם הקשר בין הגורמים הנ"ל מותנה ברמת הותק של העובדים. מטרת המחקר הנוכחי להשלים חלל זה בספרות המחקרית ולבחון האם הקשר בין שחיקה לבין כוונות עזיבה מושפע מרמת הותק של עובדים. שוער כי ככל שעובדים ידווחו על רמות גבוהות יותר של ותק ושחיקה במקום העבודה כך הם ידווחו על רמות גבוהות יותר של כוונות עזיבה. בנוסף, שוער כי יימצא אפקט אינטראקציה בין ותק העובדים לבין שחיקה בניבוי כוונות עזיבה, כך שהקשר בין שחיקה וכוונות עזיבה יימצא חיובי וחזק יותר בקרב עובדים חדשים בהשוואה לעובדים ותיקים. לצורך בחינת השערות המחקר, תוך שימוש בדגימת "נוחות", נדגמו 120 משתתפים אשר עובדים ברשתות ביגוד ואופנה. המשתתפים מילאו שאלוני דיווח עצמי בנושא שחיקה בעבודה וכוונות עזיבה. ניתוח הנתונים נערך תוך שימוש במבחן רגרסיה ליניארית ובדיקת אפקט אינטראקציה. בקצרה, כמשוער, תוצאות המחקר העלו קשר חיובי מובהק בין מספר שנות ותק ותחושת שחיקה לבין כוונות עזיבה. כמו כן, כמשוער, נמצא אפקט אינטראקציה מובהק, כך שהקשר בין שחיקה וכוונות עזיבה הינו משמעותי יותר בקרב עובדים חדשים בהשוואה לותיקים. מחקר זה הינו הראשון מסוגו לחשוף כי שחיקה בעלת השפעה משמעותית יותר על כוונותיהם של עובדים חדשים לעזוב את מקום עבודתם, אך בעלת השפעה זניחה יחסית על כוונות העזיבה של עובדים ותיקים. יש לציין כי המחקר הנוכחי התבסס על מדגם קטן יחסית של משתתפים אשר עובדים ברשתות ביגוד ואופנה בלבד. בנוסף, משתתפי המחקר נדגמו בשיטה לא הסתברותית. לפיכך, תוקפם החיצוני של ממצאי המחקר מוגבל ויש לבחון את הממצאים בזהירות הנדרשת.
פרק התקציר הינו בשורה טובה עבורכם! הוא מעיד על כך שעבודת הסמינריון קרובה לסיומה! זכרו, פרק התקציר כולל סיכום אינטגרטיבי קצר של כלל הנושאים המרכזיים בעבודת הסמינריון. לפיכך, יש לכתוב פרק זה בצורה תמציתית וממוקדת. כדי לכתוב תקציר כהלכה פעלו בהתאם לעקרונות הבאים:
היקף מילים - הימנעו ככל הניתן מחריגה ממספר המילים שאושרו לכם לכתיבת התקציר.
הפניה למקורות - למקרה ששכחתם, פרק התקציר הינו הפרק היחידי בו אין לכתוב הפניות למקורות אקדמיים!
הימנעות מכתיבה רפטטיבית – התקציר כולל תכנים רבים שכבר כתובים בפרקים אחרים בעבודת הסמינריון. הימנעו מפעולות של "העתקה והדבקה", נסחו את התכנים מחדש וכתבו אותם בצורה ממוקדת בפרק התקציר.
צריכים עזרה בכתיבת תקציר? פנו עוד היום!
