בעיני רבים, פרק הדיון נחשב לפרק הקשה ביותר בכתיבת עבודת הסמינריון. במסגרת כתיבת הדיון, על כותב המחקר לערוך אינטגרציה בין כל חלקי העבודה! לשם כך, נדרשת יכולת אנליטית גבוהה ושליטה בעבודת הסמינריון על כל חלקיה השונים.
בנוסף, במסגרת הדיון בתוצאות המחקר, בתרומתו הפוטנציאלית והצעת כיווני המשך הנגזרים בעקבות ממצאי המחקר על הכותב להפגין חשיבה ביקורתית ויצירתיות רבה. על פי רוב, על כותב העבודה יידרש לערוך סקירה מחודשת בספרות המחקרית בכדי למצוא מאמרים אקדמיים שיתמכו בטענותיו והסבריו.
שניה לפני שקופצים למים עמוקים ולומדים לכתוב את פרק הדיון, כדאי לעבור דרך מגוון העבודות החינמיות המוצעות באתר גרייד ולראות אם יש פרק דיון שאפשר להתרשם ממנו. אם יתמזל מזלך, פרק הדיון החינמי יהיה גם בנושא קרוב. אפשר גם לקנות עבודה מוכנה מתוך מאגר העבודות בתשלום, שם ניתן להגיע לתוכן איכותי ורלוונטי יותר.
- הצגה, דיון ופירוש ממצאי המחקר : תוך השוואתם לממצאיהם של מחקרים קודמים בספרות המחקרית.
- סיכום מצב מצב הידע בספרות לאור ממצאי המחקר : מה היה ידוע עד כה? ומה ידוע בעקבות ממצאי המחקר שלכם? כמו כן, מה עדיין לא ידוע ואתם ממליצים לחקור בעתיד?
- הפקת תובנות על הבעיה הנחקרת בהינתן ממצאי המחקר : האם מחקרכם הצליח למלא את החלל בספרות? לפתור את הבעיה הנחקרת? אילו מחקרים נוספים דרושים לדעתכם על מנת לפתור את הבעיה / להשלים את החלל?
- הצגת התרומה הפוטנציאלית של ממצאי המחקר : עבור מה...? ועבור מי...? ממצאי המחקר שלכם צפויים לתרום?
- שלב 1 : יש לחזור בקצרה על רציונאל המחקר : בתחילת פרק הדיון יש להציג תזכורת קצרה של מטרות המחקר. מהו "הפער" אותו המחקר ביקש להשלים? מהי הייחודיות והחידוש שלו?
- שלב 2 : יש להציג ולדון בממצאי המחקר : בזה אחר זה, יש להציג את ממצאי המחקר תוך הצלבתם להשערות המחקר. במקרים בהם הממצאים איששו את השערות המחקר, יש להציג תימוכין לתוצאות באמצעות ההסברים התיאורטיים שנסקרו בסקירת הספרות. מנגד, במקרים בהם הממצאים עומדים בסתירה להשערות המחקר, יש להסביר מדוע השערות המחקר הופרכו? לצורך תכלית זו, ניתן להציע הסברים תיאורטיים או מתודולוגיים בכדי ליישב את הסתירה.
- שלב 3 : יש לפרט את תרומת המחקר : יש להציג את התרומה המחקרית, התיאורטית והיישומית שניתן להפיק ממצאי המחקר.
תרומה מחקרית עשויה לבוא לביטוי באישוש הקשר המוצע [בין משתני המחקר] על בסיס ממצאיו של מחקר אמפירי. לכן, תוצרי המחקר שבוצע מסייעים להפיק תובנות תקפות, המתבססות על איסוף וניתוח שיטתי של נתונים, ולא על מודלים תיאורטיים או "תחושות בטן".
תרומה תיאורטית עשויה לבוא לביטוי בתיקוף אמפירי ובחיזוק ההנחות העומדות מאחורי מודלים תיאורטיים. בנוסף, ממצאי המחקר עשויים לתרום בהרחבת ההנחות העומדות מאחורי מודלים תיאורטיים, תיקופם בקונטקסטים חדשים, או לחלופין, סתירה והפרכתן של תיאוריות.
התרומה היישומית של ממצאי המחקר עשויה לבוא לביטוי [למשל] בייעול ובשיפור ביצועי ארגונים, כבסיס לפיתוח תכניות התערבות, כאמצעי להתוויית מדיניות מבוססת נתונים במוסדות במגזר הפרטי או הציבורי, וכיוצא בזה.
- שלב 4 : יש לתאר את מגבלות המחקר : יש להציג את חסרונותיו המתודולוגיים של מחקרכם. למשל - מדגם קטן של משתתפים; שימוש בשיטת דגימה לא הסתברותית; בעיות בתוקף המבנה ובאופרציונליזציה של משתני המחקר [כיסוי / מיצוי / בלבדיות]; היעדר פיקוח ונטרול גורמים מתערבים; תוקף פנימי נמוך המגביל יכולת ההסקה הסיבתית וכדומה.
- שלב 5 : יש להציע הצעות למחקרי המשך : ניתן להציע מספר כיווני פעולה למחקרי המשך בתחום התוכן שנחקר. יש להסביר מהי החשיבות ביישום מחקרים מעין אלו? מה צפויה להיות התרומה הפוטנציאלית שלהם? כיצד מחקרים מעין אלו צפויים להרחיב את הידע בשדה הספרות הנחקר? מהי המתודולוגיה ומערך המחקר באמצעותם ניתן לבצע את מחקרי ההמשך שהוצעו?.
* כתיבה רפטטיבית : חלקים רבים מפרק הדיון מופיעים בפרקים נוספים של עבודת הסמינריון. אין להעתיק תכנים מחלקים קודמים של העבודה לתוך פרק הדיון, אלא לשלבם באופן תמציתי ובניסוח שונה.
* מגבלות המחקר: מחד, חשוב להציג בצורה כנה וגלויה את מגבלות המחקר. התייחסות לא מספקת למגבלות המחקר צפויה להזמין ביקורת מצד הקורא כלפי מתודולוגיית המחקר, כמו גם, כלפי גישה לא זהירה בהמלצות ובמסקנות. יחד עם זאת, מנגד, אין לפרט ולהרחיב יתר על המידה בתיאור מגבלות המחקר [תארו מה שצריך ולא מעבר לכך]. תיאור מופרז של מגבלות המחקר ייצור בקרב הקורא תחושה שלא ניתן להסתמך על ממצאי המחקר, גם כאשר מערך המחקר הינם רובסטיים.
* הסברים לא אמינים : בעת הדיון בממצאי המחקר, בעיקר אלו אשר מצויים בסתירה להשערות המחקר, יש להימנע מכתיבת הסברים "קלושים". צריך להבין לעומק את מקור הסתירה בין ההשערות לבין ממצאי המחקר. לצורך תכלית זו, יש לערוך סקירה נוספת בספרות המחקרית ולאתר הסברים תיאורטיים משכנעים.
בכתיבת פרק הדיון כותב המחקר נדרש לערוך אינגרציה בין כל חלקי עבודת הסמינר. פרק זה דורש כישורים אנליטיים, כמו גם, חשיבה יצירתית, ביקורתית ומתכללת. הגם שמדובר בפרק לא פשוט לכתיבה, הטיפים המופיעים במאמר זה יוכלו לסייע לכתוב את פרק הדיון בצורה יעילה ומדויקת. להלן הטיפים העיקריים:
מבנה ותכנים: יש לחזור בקצרה על רציונאל המחקר, לדון בממצאי המחקר, להציג את תרומת המחקר, לתאר את מגבלות המחקר ולהציע הצעות למחקרי המשך.
כתיבה תמציתית: יש לכתוב את פרק הדיון בצורה בהירה וממוקדת. יש להמנע מהעתקה והדבקה של תכנים מחלקים אחרים בעבודה.
הימנעות מהסברים "קלושים": יש לספרות המחקרית ולמצוא הסברים תיאורטיים משכנעים לתוצאות המחקר שבוצע.
יש לדון בעבודה בצורה כנה, ובו בזמן ממוקדת, במגבלות המחקר: התייחסות לא מספקת למגבלות המחקר תזמין ביקורת. מנגד, הרחבת יתר על המגבלות [שלא לצורך] תפחית את הפוטנציאל שהמחקר ייצור השפעה אמיתית.
אנו משוכנעים כי המידע והטיפים במאמר יסייעו בכתיבת פרק דיון מצוין!
טרם מצאתם פרק דיון רלוונטי במאגר העבודות? אין למה לחכות!
