לגבי טענות פרידה לוי – בעתירה מטעמה היא מבקשת להכיר בה כראש השבט ולהכיר ביהדות של כל בני השבט. העתירה יכולה להידחות, מאחר ולוי איננה ישראלית, ובפס"ד הייקינד נקבע כי עובד ציבור בישראל חב חובת נאמנות לציבור בישראל ולא לגורמים מחוץ לישראל, אם כי עותר מחוץ לישראל יכול לעתור בעניין אישי שבו הוא נפגע, ולכן ייתכן ויש להפריד בין שני הסעדים המבוקשים, והסעד של מינויה כראש הקהילה, שהוא סעד אישי, כן יוכר. אפשר גם לדון בעילה של עתירה כוללנית וכוללת, לגבי הסעד השני, כי הוא מבוקש לגבי מספר רב של אנשים, שלא ניתן לצרף את כולם כצדדים לעתירה, שיש לבחון את עניינו של כל אחד מהם בנפרד, ובית המשפט לא יכול לתת סעד גורף לכולם ולהכיר בכולם כיהודים מבלי שבחן את עניינו הפרטני של כל אחד (פס"ד לנדאו). העילה של עתירה כוללנית מתקיימת בין היתר כאשר העתירה איננה מפרטת תשתית עובדתית שעליה יכול ביהמ"ש לבסס דיון (פס"ד סרוסברג). בפס"ד עדאלה נקבע כי העילה של עתירה כוללת יש בה שלושה עיקרים: האם יש סכסוך קונקרטי וספציפי, האם ביהמ"ש יכול להכריע באופן קונקרטי וספציפי והאם יש סעד קונקרטי וספציפי שיכול ביהמ"ש לתת, וכל אלו לא מתקיימים בעניינינו. אפשר לדון בעתירה של לוי גם בעילת השיהוי, מאחר וחלפה כשנה מאז אירעו האירועים בגינם היא עותרת.
