לדעתי, קיימים יחסי גומלין בין צורכי המציאות לבין השפה. שפה היא סוג של מענה לצורך בגיבוש כלי מושגי המכיל את התנסויות היומיום. אך מרגע שנוצר הכלי- המילה, ניתן להמשיך ולהשתמש בו לצורך הבנית רשת מושגית, תוך שימוש באסוציאציות של הפרט ,מאותה אוכלוסיה. כלומר, לאחר התהוותה, השפה יכולה לעצב חשיבה ותפיסה של המציאות.
