חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע שורה של תנאים בגינם חל איסור על מעסיק להפלות בין עובדיו. בין תנאים עלה חל איסור להפלות בגין מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות ו/או הפריה חוץ גופית, היות העובד הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, מוצאו, מגוריו, השקפתו, מפלגתו, שירות מילואים (סעיף 2 לחוק). בחוק אין קביעה מפורשת לקריטריון של השמנת יתר אולם, סעיף 2(ב) קובע כי "רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין".
מיכאל טוען כי עד כה ביצע את עבודתו נאמנה כאשר משקל היתר שלו מעולם לא הפריע לו לבצע את עבודתו כראוי. מקום העבודה טוען כי הדרישה לפטר את מיכאל באה על רקע של רצון לתת דוגמה אישית. כאשר קביעת תנאי לעבודה שאינו רלוונטי לדרישות התפקיד, נקבע כי הדבר מהווה אפליה עקיפה (פס"ד קאדי) ולכן בהתאם להוראות החוק והפסיקה אכן נראה כי המדובר באפליה שהרי, אם בעבר ביצע עבודתו נאמנה מה שונה הדין עכשיו? מה השתנה חוץ מרצונו של המעסיק לנראות אחרת שאינה ממין העניין?
