התוצאות הראו כי בזמן ולאחר קריאת עבודות המחקר וללא הכשרה מיוחדת, התלמידים החלו לשאול שאלות של חשיבה ברמה גבוה והתמודדו עם היחסים הסיבתיים בין המשתנים ועם ביקורת. בנוסף, תלמידים נטו לשאול שאלות ייחודיות יותר ופחות דומות אחת לשנייה. הדבר עשוי להצביע על כיווני מחשבה מגוונים יותר שעולים מקריאת עבודות מחקר. בניגוד לתוצאות אלה, בקבוצת הביקורת אשר בה השתמשו בספרי לימוד, שבהם מופיעים ניסויים ללא התייחסות מפורטת לשיטות המחקר, לא נשאלו שאלות המצריכות חשיבה ברמה גבוהה.
למרות שהסיבות להבדלים אינן חד משמעיות, ולמרות שההבדלים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת, אינם גדולים, המחקר מעיד על נטייה מסויימת ועל היתרון שבהטמעת קוריקולום המבוסס על לימוד של עבודות מחקר. עם זאת, ובצדק, החוקרים מדגישים כי שאילת שאלות ברמת חשיבה גבוהה היא תהליך ולרוב אינה מתרחשת באופן ספונטני. בתהליך זה יש תפקיד גדול גם למורה בכיתה וליכולתו להנחות את התלמידים ראשית לשאול שאלות, שהן מעבר לשאלות אינפורמטיביות. ושנית, לפתח בקרב התלמידים את היכולת לשאול שאלות ברמת חשיבה גבוהה.
