1.א) במשפט הפלילי, וכמן כן במשפט האזרחי ישנו צורך בהבאת ראיות על מנת להוכיח טענה ו/או ביצוע עוולה או עבירה מושא כתב התביעה או כתב האישום. ברוב המקרים ישנם שני סוגים של ראיות:
א) ראיה נסיבתית – ראיה המחייבת את בית המשפט להסיק מסקנות לעניין ביצוע או אי ביצוע העבירה. אמנם ראיה נסיבתית עשויה להוביל את בית המשפט לחקר האמת, ברם ניתן גם להסיק מראיה מסוג מעין זה גם מסקנות הפוכות;
ב) ראיה ישירה – כשמה כן היא, ראיה אשר קושרת קשר ישיר בין דברים. ראיה ישירה מצביעה באופן ישיר על הקשרם של דברים ויכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים כגון: עדות ישירה של אדם אשר צפה בביצוע העבירה או העוולה, צילום ווידיאו המתעד את ביצוע העבירה או העוולה וכיוצ"ב.
במקרה דנן, קיימות שלושה ראיות. כעת אדון ואסווג כל ראיה בנפרד:
1) דוחות הפעולה של משטרת ישראל המתארים את האמור בכתב האישום – סיווגה של ראיה זו הינו ראיה ישירה, שכן השוטרים רמי ומשה, העלו על הכתב בדיווחי הפעולה של המשטרה, מתוקף תפקידם, את רעשי הירי ששמעו בחושיהם עם הגעתו של הנאשם בהגיעו למיקומם. ראיה מעין זו הינה ראיה ישירה שכן היא מצביעה באופן ישיר על שמיעת רעשי הירי. ס' 36 לפקודת הראיות[1] קובע כי : "רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה: (1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו; (2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה; ...". לפיכך, במקרה דנן דיווחי הפעולה אשר הועלו על הכתב כחלק מתפקידם של רמי ומשה לתעד דו"ח פעולה של אירוע שהתחרש. דו"ח הפעולה בא להעיד על התרחשותו של האירוע נשוא כתב האישום.
2) תפיסת אקדח מסוג גלוק, עם מחסנית ריקה מכדורים, ו 4 תרמילים אשר נמצאו במושב רצפת הנהג במסגרת חיפוש שנערך ברכבו של שון – סיווגם של ראיות מסוג זה בינו ראיות נסיבתיות, שכן הינן קושרות דברים למקרה הנדון בביצוע העבירה. שמיעת הירי מכיוון הנסיעה שבו הגיע הנאשם, בשעת לילה מאוחרת, ותפיסתן של ראיות אלה, קושרות קשר ישיר לביצוע העבירות שהועלו בכתב האישום בגין ביצוע ירי באזור מגורים עפ"י ס' 340א(ב)(1) לחוק העונשין[1] ובגין החזקת נשק שלא כדין לפי ס' 144(א) לחוק העונשין.[2]
3) חוות הדעת ממעבדת הנשק, לפיה האקדח הנתפס הינו נשק כהגדרתו בחוק וכן קיימת התאמה בין התרמילים שנמצאו ברכב לאקדח שנתפס, הינה ראיה נסיבתית, שכן אין היא מצביעה באופן ישיר על החזקתו של הנאשם בנשק וכן ביצוע הירי על ידי הנאשם. ראיה מעין זו, עשויה להביא למסקנות כי אכן ישנו קשר בין המצאות האקדח והתרמילים אשר נמצאו ברכבו של הנאשם לביצוע הירי והחזקתו שלא כדין ע"י הנאשם.
[1] ס' 340א(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977: ירי מנשק חם, https://www.nevo.co.il/law_html/law01/073_002.htm#Seif490
[2] ס' 144(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977: עבירות בנשק, https://www.nevo.co.il/law_html/law01/073_002.htm#Seif142
[1] ס' 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971: קבילות רשומה מוסדית, https://www.nevo.co.il/law_html/law00/98569.htm
