עם זאת, ועל אף שעל פי הפסיקה כאמור, אין צורך לצפות את דרך ההשתלשלות לקרות התוצאה, הרי שבמקרה דנן, מדובר היה על תוצאה חריגה וקיצונית, שכן, שמעון נותח בהצלחה בעיקבות התקפת הלב שחווה ומותו בסופו של יום נגרם מהטיפול הרשלני והלא מקצועי שניתן לו בטיפול בחיידק בו לקה עת שכב בהתאוששות במחלקה הכירורגית וכעבור יומיים מהצלחת ניתוח הלב. נקבע בפסיקתנו כי "...אין צורך לצפות את דרך ההשתלשלות לקראת התוצאה ובלבד שזו לא תהיה חריגה ביותר..."[1] על עמדה זו חזר השופט אנגלרד בע"פ 5870/01 חסיין נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 221, 233 (2002) (להלן:"עניין חסיין") בזו הלשון:"...הנאשם אינו צריך לצפות את תהליך הגרימה בפועל, ובלבד שתהליך הגרימה לא היה חריג באופן קיצוני. רק במקרים נדירים, שהתוצאה המכוונת הושגה בהם בדרך אקראית ועקיפה ביותר וקיים פער גדול בין דרך האירוע – כפי שניתן היה לצפות בעת המעשה – לבין דרך האירוע שהתרחש בפועל, יש מקום לדבר על היעדר קשר סיבתי משפטי"(ההדגשות במקור).
