בניגוד לציפיות, שינוי זה לא הוביל לשינוי בבריאות האישה ורווחתה, עצמאותה הכלכלית, ההשתתפות הפוליטית שלה, מעמדה המשפטי והסטאטוס החברתי שלה. בשתי המדינות נשים מדווחות על אלימות משפחתית גבוהה ועל מעט שליטה על קיום יחסי מין, כניסה להריון והידבקות באיידס. הן עובדות ללא תמורה בטיפול ילדים ומשפחה ומופלות בשוק העבודה והן מופלות מבחינה משפטית בתחום של זכויות קניין וזכויות משפטיות אחרות.
הממצא המפתיע במחקר הוא שהשכלה או שוויון בהשכלה אינם משנים דעות קדומות ואינם מקדמים את מעמד האישה בחברה. זה נוגד את התיאוריות הליברליות בחינוך שטוענות כי חינוך הוא כלי חשוב לקידום שוויון מגדרי ולהעצמה נשית. זאת אומרת: חינוך לא מוביל לשינוי חברתי.
הדעות הקדומות לגביי בנות, האינטליגנציה שלהן והיכולות הלימודיות שלהן רווחות לא רק בקרב החברה הכללית, אלא גם בקרב נשים והתלמידות עצמן. יש אינטרנליזציה של הדעות הקדומות וההפלייה.
כמובן שיש לזה השלכות פוליטיות וכלכליות, שכן העולם הנאור משקיע משאבים רבים בתוכניות ההשכלה האלו החל משנות ה-90, אולם בפועל נראה כי התוכניות לא הובילו לשינוי ממשי בשוויון המגדרי בארצות אלה.
