בנתוני שאלה זו, קיימת בעייתיות. מצד אחד, קיימת הנחת עבודה לפיה משה הקבלן ביצע את העבודה על הצד הטוב, וכל הנחות העבודה הנזכרות בשאלות 1, 2 ו-3 לעבודה, אינן מתקיימות לצורך שאלה מס' 4. מאידך גיסא, בפנינו בעייתיות אחרת, והיא דרישתו של שרון להוסיף נקודות מעבר ל- 100 נקודות ששורטטו בתכנית של האדריכל מטעמו של שרון, כך שמשה נדרש להוסיף עוד 20 נקודות בעלות של 350 ₪ לכל נקודה, ובסך הכל בעלות כוללת של 7,000 ₪.
הנחת העבודה בשאלה מס' 4 היא כי שרון לא המציא לידי משה הקבלן תכנית אדריכלית מתוקנת שבה יופיע מיקומן המדויק של 20 הנקודות הנוספות שביקש שרון. אכן, בשאלה צוין כי שרון הציג בפני משה הקבלן את מיקומן בערך, של הנקודות הנוספות, אולם הנחת השאלה היא, כי שרון הפר את התחייבותו כלפי משה הקבלן, ולא המציא לו תכנית אדריכלית מתוקנת. על כן, השאלה הראשונה עליה אנו נדרשים להשיב, היא ההשלכה המשפטית שיש במחדלו של שרון אשר לא המציא לידי משה, תכנית מתוקנת. לאחר תשובה על שאלה זו, נוכל להתייחס לשאלה בדבר זכאותו של שרון לביצוע ניכוי מהתמורה המוסכמת בינו לבין משה. דעתי היא, כי מחדלו של שרון בנסיבות העניין, הינו עיקרי, ובעל השלכה מכרעת על נתוני השאלה, וגזירת התשובה המתבקשת. מחדל זה, איננו אמור להטיל כל חיוב על משה הקבלן. הסיבה לכך, כי מלכתחילה, משה הקבלן נדרש לפעול בעניין עבודות החשמל על פי תכנית אדריכלית. בהעדר תכנית מתקנת, לא ניתן לדעתי לחייב את משה בביצוע הנקודות הנוספות, מאחר והדבר עלול לחשוף אותו לתביעה מטעמו של שרון, כי פעל בניגוד לתכנית האדריכלית.
