דורקהיים סבר "שהחברה" היא מושג אשר גדול יותר מסך חלקיו. הוא טען שהיא בנויה מתודעה קולקטיבית חיצונית לפרט אשר נולד לתוכה ומתנהל על פי הנורמות אשר נכפות עליו, אלו הן העובדות החברתיות, אחת מאותן עובדות היא אופן ההתנהגות בחתונה. קוד ההתנהגות באירוע זה אינו נלמד או כתוב בספר כלשהו אלא האדם מבין אותו במהלך חייו. ישנם אמנם כמה סוגים של חתונות אולם כשאדם מגיע לחתונה של קולגה מהעבודה הוא יודע שעליו להביא צ'ק (או מתנה), לנהל שיחת חולין עם המתחתנים/ות בהגעתו ולשמוח בשמחתם. כמו כן, הוא יודע להתלבש בהתאם – אדם לא יבוא לחתונה באולם אירועים בכפכפים ובגד ים לא משום שזה נאמר לו אלא כי זו העובדה החברתית שהוא מכיר. על כן דורקהיים היה מסביר את העובדה שאדם יודע כיצד להתנהג בחתונה של קולגה מהעבודה בכך שהתודעה הקולקטיבית – החברה השרישה בתוכו קודים מסוימים של התנהגות באירועים שונים והוא יודע אותם באופן אינטואיטיבי כיוון שכך הוא חונך וגדל והם נהיו בשבילו עובדה שלא ניתן לערער עליה. כלומר העובדות החברתיות הקשורות לאירוע החתונה הן שיובליו אדם להתנהג בצורה זו או אחרת בחתונה של קולגה מבלי שיצטרך להשקיע בכך מחשבה או לתכנן זאת מראש, קודי ההתנהגות כבר טבועים בו.