חוקרים רבים מאמינים כי הדימוי העצמי שלנו למעשה הוא קוגניטיבי ביסודו וכי ישנו קשר בין דפוסי מחשבה חסרי הגיון לבין דימוי עצמי שאינו בריא; ה-CBT יכול לשנות את הקוגניציה ולקדם דימוי עצמי חיובי אצל הפרט. על כן מטפלים רואים ב-CBT גורם טיפול חשוב בהערכה עצמית, ואכן CBT נמצא כמוצלח בהעלאת הערכה עצמית כללית (Taylor & Montgomery, 2007). כמו כן נמצא כי CBT הוא טיפול יעיל גם עבור אנשים עם ביטחון עצמי נמוך, מאותה הסיבה – הטיפול יושב על מנגנונים של שינויי חשיבה לא סתגלנית ושלילית של האדם על עצמו לכן משפר גם בטחון עצמי נמוך (Prytys, et al., 2009).
אם כן, אנו רואים כי CBT מאד מועיל לאנשים בעלי תפיסה מעוותת על עצמם – הטיפול מהווה מניפולציה שגורמת לאדם לחשוב בצורה יותר חיובית על עצמו, על יכולותיו, על השלכת פעולותיו על סביבתו ועוד. הודות לשינויי החשיבה הקוגניטיביים, תפיסתו העצמית משתפרת לטובה, וכך הערכתו העצמית ובטחונו מתגברים וסימפטומים של מחלות נפש קליניות פוחתים. מכיוון שלמטופלת שלי הייתה תפיסה מעוותת לגבי עצמה, בחרתי בשיטת ה-CBT על מנת לשפר את הדימוי העצמי השלילי שלה ובכך להקל עליה מבחינה נפשית ולהפוך את התנהגותה בחברה לסתגלנית יותר.
