ניתוח עומק של התמונה הראשונה מהמחזה : הדה גאבלר
על פי המאפיינים הסגנוניים והדרמטיים של התקופה
הערה : כיוון שכל המערכה הראשונה שומרת על אחדות מקום וזמן- התייחסתי לכולה כאל סצינה אחת. ניתן לפרק אותה לפי שיטת הסצינה הצרפתית בכל פעם שהרכב הדמויות משתנה, אבל זה לא ישנה בהרבה את המסקנות כי גם החלוקה הזו יוצרת סצינות ארוכות מאוד.
אומרים שעד תקופתו של איבסן הדרמה יצגה את המציאות ואילו איבסן חיקה את המציאות כיוון לדעתו ככל שהדרמה יותר מציאותית ומדויקת, כך היא יותר משמעותית. הוא פרק את המציאות לסיבה ולתוצאה והאמין שדיוק המציאות מגלה דרמה.
במחזה הריאליסטי במסגרת הדיוק שומרים על העקרונות של אחדות העלילה (זמן, מקום, עלילה)- מבחינת הזמן - בהדה גאבלר כל המחזה מתרחש תוך 36 שעות, יממה וחצי.
לגבי המיקום - המחזה כולו מתרחש בחדר סלון בביתם של טסמן והדה. הסלון מתואר לפרטי פרטים, ברמת זרי פרחים ואגרטלים, מיקום הספות והנברשות, גם בחדר האחורי שמציץ מהצד כל זה לפי עיקרון העתקת המציאות.
ובהתאם לטכניקת הקיר הרביעי המאפשר הצצה לחיים בבית, אנו צופים במתרחש דרך קיר חסר או שקוף ובעצם רואים מולנו את מלוא חדר הסלון/ המשפחה של משפחת טסמן.
באותה תקופה עם המצאת התאורה, נהגו להאיר היטב את הבמה ולהחשיך את אזור הקהל על מנת לאפשר לצופים לשקוע בסיפור. גם במחזה זה אנו רואים שהוא מתרחש ברובו המוחלט בשעות הבוקר והחדר מוצף אור יום, כלומר הבמה מוארת היטב ברובו המוחלט של המחזה ובכל המערכה הראשונה.
מחזה ריאליסטי קלאסי בנוי משלוש מערכות : אקספוזיציה, פיתוח ושיא, התרה.
כל המערכה הראשונה במחזה אכן מהווה אקספוזיציה ארוכה. נמסרים המון פרטי מידע על הדמויות- על חייו של טסמן לפני הנישואין, על הקושי לרכוש את הבית שרצתה הדה. המזוודות הרבות שהביאה הדה, יופיה ומחזריה, עברה לצידו של אביה הגנרל. האויב הגדול של טסמן ומה הוא עושה היום וכן אודות הרומן הקצר בין טסמן לבין גברת אלפסטד. שומעים על מהות עבודתו של טסמן, תקוותיו לעתיד להתקבל לעבודה באוניברסיטה. לומדים שבמהלך ירח הדבש סיים דוקטורט ובילה את רוב זמנו בארכיונים. מסינים שאורך ירח הדבש היה דרישה של הדה, כמו רכישת הבית היקר מידי. שומעים על חלקו של השופט בראק ברכישת הבית, על הדודה רינה הגוססת, בהמשך מתוודעים ביתר פירוט לגברת אלפסטד ומצבה האישי ושומעים מימנה על הקשר שלה עם לוובורג ועל הימצאותו בעיר. כיוון שבתקופה זו כבר התקבלה הדעה שהאדם הוא תוצאה של עברו, נעשה מאמץ להעברת המידע המקסימלי הנחוץ לגבי כל דמות.
אף אחד מהפרטים לא נודע לנו בדרך של מונולוג אל הקהל.
מטרת התיאטרון הריאליסטי הוא העלאת המודעות לבעיה חברתית, תיקון חברתי באמצעות יצירת הזדהות רבה של הצופים עם הדמויות. בהדה גאבלר הדמויות הן בנות המעמד הבינוני ואף למטה מזה-
