המשתתפים המרכזיים במחזה הם המלך קריאון, הימון בנו, ארוסתו של הימון - אנטיגונה, אחותה איסמנה. דמויות נוספות ופחות מרכזיות הן פוליניקס - אחיהן המת של איסמנה ואנטיגונה, נביא זקן וחכם בשם טירסיאס, ראש המקהלה, שומר.
המחזה נפתח בשיחה בין שתי האחיות, אנטיגונה ואיסמנה, לאחר ששני אחיהן נהרגו במלחמה. ארבעתם הם ילדיו של אדיפוס המלך, וחטאיו עדין רובצים על גורלם לפי קללות האלים שניחתו על אדיפוס. האחיות משוחחות אודות גופתו המופקרת של אחיהן פוליניקס. המלך קריאון הטיל פקודה פורצת דרך, ובה איים כי אין לקבור את פוליניקס, ויתרה מכך, מי שיעז לקבור אותו, יהווה הדבר הפרה בוטה של צו המלך ועונשו יהיה סקילה באבנים.
אנטיגונה נחרצת בדעתה והיא מסבירה לאחותה עד כמה חשוב הדבר לקבור את אחיהן, כפי שהאלים מצווים. לא אכפת לה שהמלך מאיים ושהיא תחשב כפושעת חמורה אם תעז לקבור אותו ללא רשות המלך. איסמנה מפחדת מאיומי המלך, נאמנה יותר להוראותיו ומציעה לאנטיגונה לא להפר הוראות.
דיון זה בין שתי האחיות מהווה את הנושא המרכזי במחזה, דילמה בין חוק המדינה לבין חוק האלים. מה נמצא מעל מה? ומתי מותר להחליט לשנות את ההיררכיה הזו?
דוגמא לדילמה בין צו האלים לרצונו של המלך, היא כשנאמר לקריאון לשחרר קודם כל את מי שחי ורק אז לקבור את מי שמת, לפי הסדר הזה. הוראה זו מציגה את עמדת האלים לפיה החיים חשובים מהמתים, אך יש לכבד את המתים בזמן ובמקום הנכון.
