מה זה חינוך תרבותי? האם אפשרי? מהו חינוך רב תרבותי בישראל?
ישראל היא מקרה מיוחד של כור היתוך בין מורשת אוטונומית דתית עות'מנית לבין מדינת לאום עם מיעוט לאומי בה עולים ומהגרים רבים מעדות ומארצות מוצא שונות. למעשה, ישראל היא מדינה של ריבוי תרבויות, אך לעומת מונח תיאורי ונייטרלי זה המייצג חברה שבה כמה תרבויות, יש לבחון את השיח בחברה הישראלית באשר לרב התרבותיות שבה. כאשר בוחנים כיצד בני האדם בחברה משתמשים בשיח בהקשר היסטורי, מוסדי ותרבותי מגלים תמונה חשוכה של היררכיה ברורה של יחסי כוחות בין הקבוצה השלטת, ההגמונית מבחינה פוליטית, חברתית, כלכלית ותרבותית לבין קבוצות המיעוט שבחברה בישראל.
חינוך תרבותי רואה בריבוי התרבותי ערך רצוי וחיובי, הנותן לאינדווידואל ביטוי בחברה על כל גווניו מתוך ערכים של חירות, שיוויון, צדק וכבוד. רבים דיברו על מטרות בחינוך לרב תרבותיות הנועדו ליצור שיוויון בין כל חברי הקבוצה המרכיבה את פניה של ישראל בת זמננו. כך, תמיר (1998) הגדירה 3 מטרות לחינוך בגישה רב תרבותית: מתן דגש על דמוקרטיה בחינוך לאזרחות, חינוך ייחודי לכל קבוצה תרבותית וחינוך המעודד הבנה ואמפטיה כלפי האחר. אך נראה כי האידאל שונה מהמצב בפועל. למשל, מאמרה של נורית פלד-אלחנן (2012), בחן את השיח בכיתות רב תרבותיות בישראל ואת הביטויים הגזעניים של מורים במקביל למחקר סמנטי של ייצוגם של אתיופים בספרי הלימוד. מחקרה מסיק כי השיח הגזעני נפוץ בכיתת הלימוד ומשתלט על ספרי הלימוד בהציגם את האתיופים כקבוצה אחידה ונחותה או בחוסר הצגתם כלל. ואילו מהמורים היה מצופה לשים קץ לביטויים גזעניים, אך הם אינם עושים זאת ואף מתבטאים כך בעצמם. מאמרה השתמש במונח "הגזעה" כדי לתאר את התהוותו של הסטטוס קוו סביב מאפיינים ביולוגיים/ חברתיים או תרבותיים המשחקים תפקיד דטרמיניסטי. הסוציולוגית ההולדית אסד (Essed, 1991), טענה כי גזענות יומיומית אינה יכולה להתקיים ללא קונצנזוס וכח בתיווך ובתמיכה מוסדית. מאמרו של בר טל (1999) שבדק קבוצת מיעוט אחרת בישראל ואת ייצוגו של אתוס הסכסוך הערבי-ישראלי בספרי לימוד, מחזק טענות אלה. רוב ספרי הלימוד הציגו את הערבים באמצעות סטריאוטיפים שליליים, ואילו היהודים הוצגו כקורבנות הנלחמים משחר ההיסטוריה באויבים גדולים וחזקים מהם במטרה לשרוד. מחקרה של פלד- אלחנן (2008), הראה גם כן כי ספרי הלימוד בישראל מונעים מידע חיוני על ה"אחר", ואף נוקטים שיח שלילי מובהק בייצוגם של פלסטינים.
