פיטורי אישה בהיריון

שאלת המחקר – המחוקק קובע כי פיטורי אישה בהיריון אסורים מכל סיבה רק לאחר 6 חודשים בהם היא מועסקת בעבודה. האם פרק הזמן בכל הנוגע לדרישת וותק של 6 חודשים מעניק שכבת הגנה מספקת עבור העובדת ההרה ומה מקומה של ישראל בהשוואה לשאר המדינות בעולם בהגנה על זכויותיהן של עובדות הרות במהלך עבודתן ולאחר חופשת הלידה?

בפרק הראשון לעבודה זו אעסוק בהרחבה ברקע החקיקתי על איסור הפליה לנשים בהיריון ובמסגרתו אפרט על החוקים הרלוונטיים לענייננו ובהם: חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. במסגרת פרק זה אבחן מהי הדרך החוקית לפטר אישה בהיריון ועל מי מוטל הנטל הראייתי להוכיח כי עובדת בהיריון פוטרה מחמת היריונה ולא מחמת חוסר מקצועיותה.

בפרק השני לעבודה זו אבחן את השיקולים המנחים של המעסיקים בפיטורי אישה בהיריון והכל בראי של מבחנים הנעים בין אפליה להצדקה. במסגרת המבחנים הללו אבחן ואדגים מהו "מודל ההכתמה", האם ישנו צורך להוכיח את דרישת הכוונה להפלות, על מי מוטל  הנטל הראייתי בהוכחת אפליה מחמת היריון וכן שלל הסעדים העומדים לרשות העובדת ההרה שנפגעה מאפליה אסורה.

בפרק השלישי אבחן את פסיקות בית המשפט השונות בהקשרי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, בדגש על נשים שפוטרו טרם צברו ותק מספיק של ששה חודשים במקום העבודה. 

מבוא

פרק א' - רקע חקיקתי על איסור הפליה לנשים בהיריון

א.1 בין חוק עבודת נשים לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה

א.1.א איסור על פיטורי עובדת במהלך הריון 

א.1.ב כיצד אם כן ניתן לפטר אישה בהיריון 

א.1.ג חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

פרק ב – שיקולים מנחים בפיטורי אישה בהיריון – בין אפליה להצדקה

ב.1. שיקולים פסולים ומודל ההכתמה

ב.2. נטל ההוכחה

פרק ג' – פיטורי נשים בהיריון טרם חלוף ששת החודשים הראשונים בראי הפסיקה

ג.1 האם במסגרת פיצוי צמצום יש להעדיף עובדות בהיריון על פני עובדות שאינן בהיריון?

ג.2 עובדת שפוטרה על ידי מעסיקה שלא ידע שהיא בהיריון – ייחשבו לפיטורים שלא כדין או לא?

ג.3 האם פיטורים מספר ימים לפני השלמת ששה חודשי עבודה מהווים אינדיקציה לשיקולים לא נאותים מצד המעסיק? 

ג.4 האם הדרישה בסעיף 9(א) לחוק היא לשישה חודשים "רצופים"?

ד. משפט משווה

ה. סיכום ומסקנות

ו. ביבליוגרפיה