בשנת 1998, נחקק חוק הטרדה מינית . עד למועד בו חוקקו את חוק הטרדה מינית, המקור המשפטי לעניין הטרדה מינית בעבודה היה סעיף 7 לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה , אשר אסר על מעסיק להפלות לרעה עובדת אשר עברה הטרדה מינית בעבודה ובהתאם לכך לא לפגוע בתנאי העבודה שלה. אולם, חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, לא יכול היה לתת מענה ראוי באשר לפגיעה בכבודו של אדם , כשם שעושה חוק הטרדה מינית.
חוק הטרדה מינית חוקק לאחר שבחברה הישראלית תופעת ההטרדות המיניות הלכה והתרחבה מצד אחד, ומצד שני, לא הייתה מודעות חברתית כלפי תופעה זו, ובאמצעות חקיקה זו הייתה כוונה להעלות את המודעות החברתית כלפי הטרדות מיניות בכלל, ובעבודה בפרט .
בהתאם למפורט בהצעת החוק למניעת הטרדה מינית, הצורך בחקיקתו נבע בשל תופעת ההטרדה המינית בשוק העבודה, אשר גרמה לנשים בעבודתן להרגיש מאוד לא מוגנות . כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, בחוק הטרדה מינית מוגדרים חמישה סוגי התנהגויות אשר יפורשו כהטרדה מינית, כאשר ברמה הפלילית עבירה זו יכולה להוביל את המבצע אותה למאסר, וברמה האזרחית, בית המשפט יכול לפסוק לנפגע/ת פיצוי ללא כל הוכחת נזק .
מטרתן של הסנקציות הנ"ל, כאמור, וכפי שיפורט בהמשך, הייתה למנוע את תופעת ההטרדות המיניות בעבודה במקביל לכך שמעסיקים יתחילו לקבל על עצמם אחריות בכל הקשור לעניין זה, ככל שהדבר מתרחש במקום עבודתם, ככל שלא ימלאו אחר החובות המנויים להם בחוק ליצור סביבת עבודה מוגנת ולמנוע הטרדות מיניות .
העבודה כוללת
מבוא
חוק למניעת הטרדה מינית
משפט משווה
השיגים וכשלונות החוק
סיכום
ביבליוגרפיה
