הזכות לשוויון, הינה זכות יסוד אשר הוכרה במדינת ישראל עוד במסגרת מגילת העצמאות:
"מדינת ישראל...תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום...תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין..." .
על בסיס הכרזת העצמאות, ועל האמור לעיל במסגרתה, בתי המשפט הכירו בזכות לשוויון כזכות הלכתית. זאת ועוד, הזכות לשוויון יסודה בערכיה של מדינת ישראל, שהינה מדינה יהודית דמוקרטית, ומשכך הרי שחובתה לנקוט בשוויון כלפי כלל תושביה. עקרון השוויון הינו עקרון שעליו מושתת חברה המבקשת להיות דמוקרטית, זהו ערך יסוד שלה .
על אף שהזכות לשוויון הוכרה עוד במסגרת מגילת העצמאות, היא לא זכתה למעמד חוקתי ברור ומפורש, בין היתר בשל טעמים פוליטים כאלה ואחרים, ומשכך, החקיקה הישראלית נאלצה להכיר במסגרת חוקים אחרים וספציפים יותר, את הזכות לשוויון. לדוגמא, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מורה על איסור אפליה של מעביד מול עובד וכן לא יפלה דורשי עבודה , דוגמא נוספת ניתן למצוא בחוק שיווי זכויות האישה, שם מוטל איסור על אפליה של אישה בכל פעולה משפטית, באשר היא .
הזכות לשוויון נמצאת בכל מגילת זכויות אדם, ובסיסה להעניק שוויון בין אנשים אשר שונים האחד מן השני. הזכות לשוויון הינה זכות מאוד מורכבת, לאור העובדה כי אנשים בטבעם, שונים זה מזה, בהתנהגותם, באופיים, במינם ועוד. כפי שנאמר, חברה דמוקרטית, מבקשת ליצור שוויון בין כלל האנשים, אשר שונים זה מזה, ומכאן נובעת הבעייתיות שבדבר, שהרי הכיצד ניתן לנהוג בשוויון כלפי אנשים השונים זה מזה .
העבודה כוללת:
מבוא.
ההכרה בזכות החוקתית לשוויון טרם המהפכה החוקתית.
ההכרה החוקתית בזכות לשוויון לאחר המהפכה החוקתית.
הקטנת חוסר השיוויון בעולם העבודה בישראל, באמצעות חקיקה:
משפט משווה.
סיכום.
ביבליוגרפיה.
