דיני קניין רוחני

דיני קניין רוחני – ד"ר קים טרייגר-בר-עם – עבודה סופית

דיני הקניין הרוחני עוסקים בארבעה ענפים שונים: זכויות יוצרים, סימני מסחר, עיצובים ופטנטים. המושג "חידוש" מוערך באופן שונה בכל ענף. בדיני הפטנטים חידוש הינו תנאי שני מתוך ארבעה תנאים מצטברים להמצאת פטנט המעוגן בחוק. ס' 4 לחוק הפטנטים[1] קובע: "אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו".
עפ"י לשון הס', אמצאה נחשבת לחדשה אם לא התפרסמה בפומבי לפני מועד הגשת הבקשה לרישום פטנט. הדבר מתבטא במהירותו של אדם לרישומו של הפטנט ובהכרתו כהמצאה במרשם הפטנטים. בשלב זה, רשם משרד הפטנטים צריך לבדוק שאותה המצאה שהובאה לרישום אינה קיימת באף מקום בעולם, בהתבסס על סמך מידע המתקבל מבעל ההמצאה, מידע שקיים במאגרי המידע השונים וביחס למידע הקיים ברחבי העולם כולו ביום הגשת הבקשה. הבחינה המהותית לחדשנות ההמצאה נמדדת על שני קריטריונים:
(1) מטרה – בדיקת מטרת המוצר, ומהו תפקידו המהותי של המוצר הקיים לעומת המוצר אותו רוצים לרשום כפטנט;