להלן התייחסותי ביחס לטיפול המשפטי הראוי באשר להתבטאויות בעלי התפקידים הרלוונטיים באירוע, כדלקמן:
חברי כנסת אופוזיציה:
על אף שחברי האופוזיציה נהנים מחופש ביטוי רחב בהשוואה לתפקיד ציבורי א-פוליטי, לאור המשרה הציבורית הפוליטית אותה הם ממלאים, שמעניקה להם חופש לקדם את מצע מפלגתם והאג'נדה הפוליטית של ציבור בוחריהם, ועל אף ההגבלה על הביקורת האתית על התבטאויותיהם מתוך ההכרה בכך כי חופש הביטוי של חברי כנסת משמשם ככלי עבודה באמצעותו הם מקדמים את פעילותם הפוליטית (בג"ץ 7150/16, פס' 52), עמדתי היא כי ניתן להעמיד את חברי האופוזיציה לדין משמעתי בגין הפרת כללי האתיקה של חברי הכנסת.
אין לראות בהתבטאויות שלא במסגרת דיונים בכנסת, כהתבטאויות מותרות החסות בצל ההגנה על חופש הביטוי של חברי הכנסת כחלק מפעילותם הפוליטית, אלא בהתבטאויות שנועדו להכפיש אישיות ציבורית ולהשמיצה, כאשר האמירות אינן מבוססות ואינן במסגרת שיח הוגן ומתן אפשרות תגובה לאמירות.
כך למשל נקבע בהחלטות וועדת האתיקה כי על אף שחברי הכנסת נהנים מחופש ביטויי רחב יותר לאור משרתם הפוליטית, וכן כי הכלל הוא כי אין להטיל מגבלות רבות על חופש הביטוי של חברי הכנסת, הרי שלא ניתן להתיר התבטאויות שיש בהן הכפשה, ביזויי השמצה, ואמירות קיצוניות ולא מבוססות כלפי גופים או אישיות שלא במסגרת שיח כאשר אין אפשרות להגיב לאמירות וההכפשות (כללי האתיקה של חברי הכנסת והחלטות וועדת אתיקה 83/18 ו- 2/19).
