הממשל הצבאי בתוככי מדינת ישראל הסתיים בשנת 1966, לאחר שספג ביקורת נוקבת הן מצד גורמים בינלאומיים והן מצד גורמים מקומיים, ואף גורמים מתוך הפרקליטות הצבאית עצמה. יחד עם זאת, החל מתום מלחמת ששת הימים, צבא ההגנה לישראל מצא את עצמו שולט בשטחים נרחבים באזור יהודה שומרון ועזה, מבלי שהתקבלה הכרעה מדינית באשר לגורל השטחים הללו במשך שנים ארוכות. אמנם ברצועת עזה בוטל השלטון הצבאי במהלך ההתנתקות והותרת השטח לפלסטינים, אך השלטון הצבאי עודנו בתוקף ביהודה ושומרון עד לימינו.
מאמר זה מבקש לסקור את הנסיבות בהם הוקם הממשל הצבאי בישראל בשנת 1948, לבחון את השפעתו על האוכלוסייה הנתונה למרותו ואת היחס במערכת השלטון המרכזית לממשל הצבאי. במאמר זה אף ננתח את הרקע המשפטי בו פעל ופועל הממשל הצבאי עד לימינו, בתחומי איו"ש, ואת השאלות המשפטיות הסבוכות העולות מפעולותיו והנוגעות לזכויות יסוד של אזרחי המדינה. מערכת המשפט, באופן מסורתי, מבקרת ומנחה את פעולות הצבא, ומתווה את המדיניות הראויה שבה צריכה להתנהל מדינת ישראל באמצעות הצבא באזורים הנתונים למרותו. בחינת הנושא מנקודת מבט משפטית, מתארת בצורה הטובה ביותר את השפעת הממשל הצבאי על התושבים הנתונים למרותו בדרך בלתי אמצעית על ידי חשיפה לטענותיהם של התושבים כפי שהובאו בפני הערכאות.
המדיניות הישראלית כפי שבאה לידי ביטוי בעדויות וד"חות שהופקו בתקופה שלאחר קום המדינה, ובפסיקות של בתי המשפט הישראלים משנים מאוחרות יותר, היא להרחיב את ההכרה בסמכויותיו של המשטר הצבאי באזורים הנתונים לשליטתו, מתוך הכרה בנסיבות המיוחדות שהובילו להקמת הממשל הכרוכות בסיכונים ביטחוניים ומחייבות הבנה צבאית ומעורבות בחיי היום יום של התושבים.
מבוא
הממשל הצבאי בישראל
חיי התושבים בצל הממשל הצבאי
היחס בקרב האוכלוסייה היהודית לממשל הצבאי
התמורות והשינויים
הביקורת המשפטית על הממשל הצבאי
סמכויותיו החוקיות של הממשל הצבאי
ממשל צבאי במשפט הבינלאומי
הממשל הצבאי באיו"ש לאחר 1967
החלת הממשל הצבאי ביו"ש
סמכויות החקיקה
חופש התנועה
זכות הקניין
מסקנות
פרשת כביש 443
סיכום
רשימה ביליוגרפית
