שאלה 1
א. לעניין הכשרות המשפטית יחולו הדינים הנהוגים במקום מושבו של המתחייב, היינו בסין, לרבות לגבי הקביעה האם הוא אכן פסול דין אם לאו. זאת על פי בוראת סעיף 77 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות:
. "על עניני חוק זה יחול דין מקום מושבו של הקטין, פסול-הדין או החסוי"[1].
ב. פקודת השטרות קובעת בסעיף 72(1) כדלקמן:
"שטר משוך בארץ אחת והוא מסוחר או מקובל או בר-פרעון בארץ אחרת, זכויותיהם, חובותיהם וחבותם של הצדדים לשטר יהיו נחתכות כדלקמן:
דרישות מ
(1) כשרותו של שטר מבחינת הצורה נחתכת על פי דין מקום ההוצאה, ואילו כשרותן מבחינת הצורה של התקשרויות שלאחר הוצאה, כגןן קיבול, היסב או קיבול לאחר העדה, נחתכות על פי דין מקום ההתקשרות הנדונה; אולם –
על פי הוראת ס"ק (1)(ב) נמצא כי מאחר ואין הגבלה בישראל לעניין גודל האותיות, הרי שניתן לאכוף את פירעונו בישראל כבשטר כשר.
שאלה 2
עילת התביעה של נחמיה היא מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט לפיו יוכל לתבוע את עזרא בהשבה[1]. כללי ברירת הדין לעניין חוק זה אינם חד משמעיים[2]. בפסיקה נקבע כי לעניין זה יחולו הדינים החלים לפי החיוב הספציפי. במקרה זה, שהחיוב הוא בגין התעשרות שמקורה איננו בחוזה וכו', יחול דין מקום ההתעשרות[3]- במקרה זה ונצואלה.
בניגוד לשאלה הקודמת שם ישנה משמעות לשאלת המטבע, הרי שבמקרה זה המשמעות איננה קיימת, שכן שאלת המטבע איננה משפיעה על הסכום אותו יצטרך עזרא לשלם. נראה כי מאחר ומדובר באזרחים ישראליים המתדיינים בביהמ"ש הישראלי, הסכום שייקבע יהיה בשקלים.
שאלה 3
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע בסעיף 2(א1)כהאי לישנא:
"הנוהג ברכב ישראלי חייב לפצות נפגע שהוא ישראלי או תייר חוץ, על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב אף אם התאונה אירעה באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית או באזורים ויראו את התאונה כאילו אירעה בישראל;
לענין סעיף זה –
"תייר חוץ" - כמשמעותו בחוק שרותי תיירות, תשל"ו-1976, למעט תושב האזור או תושב שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ובלבד שהוא נפגע במהלך סיור כמשמעותו בחוק האמור;
"רכב ישראלי" - רכב הרשום בישראל או החייב ברישום בישראל לפי כל דין, או רכב שאינו חייב ברישום שבעליו הוא ישראלי"[1].
הנה כי כן, הוראת החוק איננה מתייחסת כלל לאזרחותו ו/או תושבותו של הנהג הפוגע, ובלבד שנהג ברכב ישראלי. במקרה האמור, לאור העובדה כי מדובר ברכב שכור מחברה ישראלית ובנפגע שהוא תייר חוץ, יש לראות בתאונה כתאונה בישראל ובהתאם נתונות סמכויות השיפוט והדין הישראלי.
