שאלה מספר 1
בורו-שירותים וקומפיוטר-טק (להלן: "בורו", "קומפיוטר" בהתאמה): אחריות בעלי המניות במיני-טק מוגבלת. במידה ויחפוץ קלאוס להגיש תביעה נזיקית כנגד בעלי המניות, הוא יידרש להרים את מסך ההתאגדות בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 6 לחוק החברות (להלן: "החוק"). סעיף 6(א) לחוק קובע 3 תנאים מצטברים, אשר פורטו בפס"ד ישקר נגד דסק"ש: 1) בנסיבות העניין נכון וצודק לעשות כן – קלאוס יטען כי בעקבות הציוד שנמכר לו ע"י מיני-טק נגרם לו נזק ממוני של מיליון ₪. 2) בוצע שימוש בלתי ראוי באישיות משפטית באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה – מיני-טק משתמשת במשרדיה של בורו באופן המעיד על היעדר הקפדה על הפרדה בין נכסים פרטיים ובין נכסי החברה (עירוב נכסים), בין בעלי המניות ובינה נכרתו הסכמים בנוגע לעמלות מכירה ושיווק. קלאוס יטען כי מיני-טק לא מעניקה שירותים טכניים, בידיעה מלאה מצד בעליה מאחר והייתה אמורה לפתח יכולות אלה. העובדה כי מיני-טק מתנהלת ללא כוח אדם מעידה על התנהלות של חברה ריקה שנועדה להונות נושים. 3) מודעות – קלאוס יטען כי הקמת מיני-טק ביודעין שהחברה לא מעניקה שירותי תמיכה, הם פעלו ביודעין תוך ניצול האישיות המשפטית של החברה. מנגד, יטענו בעלי המניות כי החברה הוקמה כדין, הסכמי השכירות וההסכמי העמלות בוצעו כדין וכמקובל ולא בוצעו פעולות להונות נושים. בנוסף, למיני-טק הון רשום בסך של 10 מיליון ₪ והיא איננה חדלת פירעון כך שאין כל סיבה להגיש תביעה כנגד בעלי המניות.
שאלה מספר 2
סעיפים 169(ב) ו-(ג) -170 לפקודת החברות קובעים כי שעבוד צף בעל תניה מגבילה הוא שעבוד האוסר על החברה לעשות עסקאות שלא במהלך העסקים הרגיל בנכסים הנכללים בשעבוד הצף או לשעבדם בשעבודים נוספים. הפקודה קובעת כי במידה והשעבוד נרשם כדין, שעבוד זה יגבר על שעבודים ספציפיים מאוחרים שנעשו בניגוד להגבלה. לכאורה, הבנק יטען כי מאחר והשעבוד נרשם לזכותו בתאריך 1.1.17 אזי הוא גובר על כל השעבודים הספציפיים המאוחרים, ובהם השעבוד שנרשם לטובת יניב, ביום 1.2.17. יניב לעומת זאת יטען כי השעבוד שנרשם לזכותו בגין ההלוואה שהוא העניק לגל היא שעבוד ספציפי לרכישת נכס (שסל"ן). על פי סעיף 169(ד) לפקודה, השסל"ן נוצר כאשר הכספים שהגיעו מהנושה (יניב) משמשים בפועל לרכישת נכס מסוים, והשעבוד שנרשם על הנכס משמש בטוחה להחזר הכספים. במקרה דנן, יניב הלווה כסף לגל לרכישת מחשבים ורשם את השעבוד על המחשבים באופן ספציפי, כלומר ישנה זיקה ישירה בין המימון שהעמיד יניב לבורו לבין המחשבים ששועבדו לו. לפיכך, סעיף 169(ד) לפקודה קובע כי השסל"ן גובר על שעבוד צף בעל תניה מגבילה שקדם לו, גם אם הוא נעשה בניגוד להגבלה בשעבוד הצף שנרשמה.
