דיני התחרות

לדיני התחרות מטרה כפולה: האחת - היא  קידום התחרות, כאמצעי להגדיל את רווחת הצרכנים כאשר הם צורכים מוצרים ושירותים. השנייה - למנוע מפירמות דומיננטיות בשוק לנצל לרעה את מעמדן ולהבטיח פעילות כלכלית חופשית. [1]

ההתייחסות לתחרות כדבר בעל חשיבות רבה, באה לידי ביטוי בשינוי שמו של החוק מ"חוק ההגבלים העסקיים"  ל"חוק התחרות הכלכלית."[2]  שינוי זה נעשה ביום 10.1.2019 בתיקון 21 לחוק ההגבלים העסקיים.  מהצ"ח שבעקבותיה שונה החוק, עולה כי הטעם  שעמד מאחורי ההחלטה לשנות  את  שם החוק,  היה הרצון לייצר בהירות בקרב הציבור הרחב הן לגבי מהות החוק ותכליתו, והן לגבי עיקר תפקידם של הממונה ושל רשות הגבלים עסקיים.[3]

הפגיעה בתחרות יכולה להיעשות במספר רב של דרכים, שהעיקריות בהן הן הסדרים בין פירמות, ניצול מעמד דומיננטי ומיזוגים.[4] עבודה זו תעסוק בפן אחד של הסדרים בין פירמות, והיא תבחן  הבעייתיות שמעלה סע' 2 לחוק התחרות.

סעיף 2 לחוק התחרות קובע כדלקמן:

 2.    (א)  הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.

מבוא

חלק ראשון: חשיבותה של התחרות הכלכלית

השוק הישראלי 

תכליתו של חוק ההגבלים העסקיים

חלק שני: הסדר אנכי והסדר אופקי 

הקושי באבחנה בין מכרז אופקי ומכרז אנכי 

חלק שלישי סע' 2(א) לחוק התחרות

רכיב ה"הסדר" 

האינטרקציה הדרושה על מנת שניתן לקבוע כי נוצר "הסדר"

הסדר כובל שנעשה בחוסר ברירה

בני אדם המנהלים עסקים

ההסדר הכובל חל על אנשי עסקים השייכים לאותו עסק

הסדר אי תחרות בין עובד למעביד

הסכמי רכישה או הפצה בלעדיים

יסוד הכבילה

יסוד  העלילות

יישום ההסדר

איגודים עסקיים

הקושי בזיהוי התנהגות כהסדר כובל - ההבדל בין תיאום להתאמה

מכרזים

חלק רביעי סע/ 2(ב) לחוק

היחס בין סע' 2(א) ו – 2(ב) לחוק

סיכום

מקורות