לפי גושן[1]בעיית הנציג הינה בעיה המתעוררת בחברות בהם אדם או נציג החברה בוחר שלא להתנהג בחברה בדומה להתנהגותו כלפי רכושו הפרטי. מאפייני בעיית הנציג מתבטאים בניגוד אינטרסים בו האינטרס האישי של הנציג גובר על אינטרסים אחרים בחברה. מאפיין נוסף נוצר כאשר מידע מצוי בידי אדם מסוים בחברה אך אינו ידוע לגורמים אחרים בחברה. לפיכך, חוק החברות מנסה להתמודד הן עם אינטרסים מנוגדים באמצעות ניסיונות לגרום ליצירת אינטרס משותף בין הגורמים השונים בחברה והן עם פער המידע באמצעות הטלת פיקוח על הנציג בחברה. עם זאת, לא ניתן להעלים לחלוטין את בעיית הנציג מאחר ותמיד יהיה פער אינטרסים שאינו ניתן לגישור בין הגורמים השונים בחברה ולכן יתכן וייווצרו דילמות כתוצאה מבעיית הנציג שחוק החברות ואף הפסיקה לא נתנו מענה לדילמות אלו.
בעיית הנציג מתבטאת בין שלוש קבוצות בעלי אינטרסים שונים ופערי מידע הקיימים ביניהם:
ראשית, בעיית הנציג בין בעלי המניות המצפים לניהול יעיל של החברה לצורך מקסום רווחי החברה, לעומת בעלי שליטה ומנהלים שעלולים להעדיף את טובתם האישית על פני טובת החברה וכן הינם בעלי מידע שאינו מצוי בידי בעלי המניות, מתוקף העובדה כי המנהלים הם אלה אשר שולטים בדרך כלל על מלוא המידע הקיים בחברה, מתמודדים עם מידע זה, לטוב ולרע, והעובדה כי בעלי המניות בדרך כלל, אינם נחשפים למידעים אלה, אלא רק במסגרת עדכונים תקופתיים או באסיפות כלליות, מן המניין או שלא מן המניין.
שנית, בעיית הנציג בין בעלי מניות לגורמים אחרים מתמקדת בעיקר בגורמים המהווים בעלי תביעה בחברה כגון מחזיקי אגרות חוב, נושים עובדים וכו'. בעיית הנציג מתבטאת בכך שבעלי המניות עשויים להעדיף את האינטרס שלהם לפני האינטרס של גורמים אחרים בחברה שהינם גם בעלי תביעה לחברה.
בעיות הנציג בדיני החברות ופתרונות במסגרת חוק החברות
1.מבוא
2. בעיית הנציג (כללי)
3. בעיית הנציג בין בעלי המניות ובעלי שליטה ובין בעלי המניות עצמם
4. בעיית הנציג בין בעלי המניות לבין הנהלת החברה
5. בעיית הנציג בין בעלי המניות לבין גורמים אחרים בחברה
6. קשיים ודילמות בבעיית הנציג – דין רצוי מול מצוי
7. סיכום ומסקנות
8. רשימה ביבליוגרפית
