שאלה מס' 1 חקר האירוע של תאונות העבודה הקטלניות המתרחשות באתרי העבודה של 'אלקטרה בנייה' מעלה שלוש סוגיות הקשורות לאחריות תאגידית. שתיים מהסוגיות הרלבנטיות נכללות תחת הקטגוריה של 'אחריות חברתית' והשלישית קשורה ל'ממשל תאגידי' ובקרה של הרגולטור: א. סביבת עבודה אחראית- מהתרחיש עולה תמונה די ברורה של הפרת זכויות בסיסיות של הפועלים המועסקים באתרי הבנייה של אלקטרה בכל הקשור בסיפוק סביבת עבודה בטוחה והבטחת הבריאות והרווחה הפיזיות שלהם. יותר מכך- נראה שהפועלים של אלקטרה עובדים בסביבת עבודה בה קיים סיכון ממשי לאובדן חיים ולפציעות קשות. הסוגיה נוגעת בשני עקרונות של אחריות תאגידית: דיאלוג עם בעלי עניין ומהותיות. על אף שנראה שלא כך המצב בפועל, הפועלים הם בעלי עניין משמעותיים, כפי שיפורט בשאלה 2.
שאלה מס' 2
מחזיקי עניין רלבנטיים לאירוע (ללא דירוג סדר חשיבות):
עובדים: 1. פועלים; 2. מנהלי עבודה; לקוחות: 1. גופים המפרסמים מכרזים לבניית פרויקטים; 2. לקוחות קצה; משרד השיכון והבינוי; ביטוח לאומי; המוסד לבטיחות וגהות; ארגון מעלה; האגודה לזכויות אזרח; ארגוני עובדים (הסתדרות למשל); קו לעובד; משרד העבודה והרווחה; שר העבודה והרווחה; וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת; הבורסה לניירות ערך; משקיעים, וחברות בנייה אחרות: 1. חברות שותפות; 2. חברות מתחרות.
1. עובדים: כפי שהוזכר בשאלה הקודמת, העובדים הם מחזיקי עניין משמעותיים בסוגיה. יש להפריד בין הפועלים למנהלי העבודה ומנהלים זוטרים. כפי שתואר בשאלה הקודמת, ישנה אפשרות שהרגשת הזלזול בפועלים שאלקטרה מפגינה תשפיע בסופו של דבר על העובדים עצמם.
שאלה מס' 3
כמנהלת האחריות התאגידית החדשה של חברת אלקטרה בנייה, ללא ספק הייתי מציעה להנהלת החברה להתייחס לסוגיה ולטפל בה. הטיפול בבעיה שהחברה נקלעה אלייה צריכה להיות מטופלת לדעתי על פי המודל המוצע על ידי זיידק (Zadek 2008). ראשית באופן מיידי אני אמליץ למנהלי החברה לקחת אחריות על המצב הקיים, לפרסם התנצלות פומבית, להתמודד עם הביקורת המוצדקת ולהתחייב שמעתה אלקטרה כחברה הולכת לקחת אחריות על ביטחונם ורווחתם של עובדי החברה. בהתאם למודל המוצע, פעולה זו היא התנערות מגישת ההתגוננות על פיה "זה לא מתפקידנו לתקן את זה", וגישת הציות "נעשה רק מה שאנו חייבים לעשות".
